
הסרטון, שהופץ בימים האחרונים ברשתות החברתיות לקראת בחירות האמצע בארצות הברית ב-3 בנובמבר, עורר סערה פוליטית במישיגן ומחוצה לה. הוא הופק בידי ארגון פוליטי עצמאי בשם רבליון פאק, המזוהה עם הפרשן הפוליטי הפרוגרסיבי ג'נק אויגור, ממייסדי תוכנית האינטרנט הפופולרית "הטורקים הצעירים". מטרתו המוצהרת היא לתמוך בעבדול א-סייד, המועמד הדמוקרטי לסנאט מטעם מישיגן, המתמודד מול הרפובליקני מייק רוג'רס. אלא שהמסר שנבחר עורר ביקורת כה חריפה, עד שמטה הבחירות של א-סייד נאלץ להבהיר שאין לו שום קשר לפרסומת.
הסרטון מתחיל בסצנה יומיומית לכאורה. גבר ואישה עורכים קניות בסופרמרקט. כשהגבר מנסה להכניס ביצים לעגלת הקניות, האישה מבקשת ממנו להחזיר אותן למדף. לדבריה, עליהם לשמור את שבעת הדולרים כדי לממן הרג פלסטינים.
הגבר שואל אם ארצות הברית ממילא אינה מעבירה לישראל ארבעה מיליארד דולר בשנה. האישה משיבה שהאמריקאים מעבירים סכומים נוספים, ומציגה חישוב שלפיו מדובר ב-161 דולר לכל אזרח. בהמשך היא רומזת שכספי משלם המסים האמריקאי מממנים גם את שירותי הבריאות בישראל.
המסר ברור: משפחות אמריקאיות מתקשות לרכוש מוצרי מזון ולשלם על שירותים בסיסיים, בעוד שממשלתן מעבירה מיליארדי דולרים למדינה זרה. הפרסומת אינה מסתפקת בביקורת על היקף הסיוע הביטחוני, אלא קושרת אותו ישירות למחירים בסופרמרקט, בלי להציג ראיות לקשר סיבתי כזה.

גבר ואישה עורכים קניות בסופרמרקט. כשהגבר מנסה להכניס ביצים לעגלת הקניות, האישה מבקשת ממנו להחזיר אותן למדף. לדבריה, עליהם לשמור את שבעת הדולרים כדי לממן הרג פלסטינים.
בחלק האחרון של הסרטון מופנה הזרקור אל רוג'רס, יריבו הרפובליקני של א-סייד. הקריין שואל מדוע רוג'רס מתעניין כל כך ברצונותיהם של הישראלים ופחות בצורכיהם של האמריקאים. על המסך מופיעות תמונותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
הפרסומת מסתיימת בסיסמה המבוססת על משחק מילים פוליטי מוכר ממערכת הבחירות לנשיאות ב-2024: רוג'רס מוצג כמי שפועל למענם של "הם", כלומר הישראלים, ואילו א-סייד כמי שפועל למען "אתם", כלומר המצביעים האמריקאים.
מאחורי הקמפיין עומד אויגור, דמות בולטת בשמאל הפרוגרסיבי האמריקאי ומבקר חריף של מדיניות ישראל. הוא פרסם את הסרטון ברשת החברתית אקס והאשים את ישראל בכך שאמריקאים נאלצים לסבול מבחינה כלכלית כדי שישראל תוכל לנהל מלחמות. הוא גם טען שישראל רוכשת את נאמנותם של פוליטיקאים אמריקאים באמצעות השפעתה הפוליטית. מדובר בטענותיו של אויגור, ולא בממצאים שהוכחו.
על פי הפרטים שפורסמו, נציג הארגון מסר כי הוקצו אלף דולר להפצת הפרסומת באינטרנט. הפרסומת עצמה אינה חדשה לחלוטין: מדובר בגרסה מעודכנת של סרטון ששימש את אויגור במהלך ניסיונו להתמודד על הנשיאות בשנת 2024, שאליו נוסף מסר התומך בא-סייד ותוקף את רוג'רס.
התגובות לא איחרו להגיע. ג'ונתן גרינבלט, מנכ"ל הליגה נגד השמצה, גינה את הפרסומת וטען כי היא הופכת את המדינה היהודית לשעיר לעזאזל לבעיות הכלכליות של האמריקאים. לדבריו, הטלת האחריות למחירי המצרכים על ישראל היא דוגמה לשימוש בדפוסי האשמה אנטישמיים.
גם הוועד היהודי האמריקאי תקף את הסרטון. בהודעת הארגון נאמר כי אמריקאים המתקשים לעמוד במחירי המזון זקוקים לפתרונות אמיתיים, ולא למידע מטעה שמאשים את התמיכה בישראל בקשיים הכלכליים שלהם.
דן שפירו, שכיהן כשגריר ארצות הברית בישראל, הדגיש כי אפשר בהחלט להתנגד לסיוע האמריקאי לישראל משיקולים מוסריים, מדיניים או כלכליים, בלי לטעון שהסיוע הוא הגורם למחירי המצרכים בחנויות בארצות הברית.
לצפייה: https://www.facebook.com/reel/1119485957470369
הביקורת לא הגיעה רק מארגונים יהודיים ומפוליטיקאים רפובליקנים. חברת בית הנבחרים הדמוקרטית היילי סטיבנס, שהתמודדה נגד א-סייד בבחירות המקדימות והפסידה לו, גינתה בחריפות את הפרסומת, אף שתמכה בו לאחר ניצחונו בפריימריז. סטיבנס טענה כי השימוש בפחדים הכלכליים של הציבור כדי להאשים את המדינה היהודית היחידה בעולם הוא פסול ומטעה.
גם בקרב יהודים דמוקרטים במישיגן נשמעה ביקורת. סטייסי צ'ייקן, נציגת קבוצת "יהודי מישיגן למען דמוקרטיה", שחבריה הודיעו על תמיכתם בא-סייד, אמרה כי יוצרי הסרטון אינם מבינים את המציאות הפוליטית במדינה וכי הפרסומת עלולה דווקא לפגוע במועמד שבו הם מבקשים לתמוך.
בעקבות הסערה פרסמה דוברת הקמפיין של א-סייד, רוקסי ריצ'נר, הודעה ובה הבהירה שהפרסומת אינה קשורה בשום דרך למטה הבחירות של המועמד ואינה מייצגת את עמדותיו. לדבריה, א-סייד מתמקד בהתנגדות למדיניות ממשל טראמפ, שלטענתו מעלה את המחירים עבור תושבי מישיגן. היא הדגישה שאיש אינו מוסמך לדבר בשמו של המועמד מלבדו ומלבד אנשיו.
עם זאת, ההודעה לא כללה גינוי מפורש של תוכן הסרטון או דרישה להסיר אותו. ההבחנה הזאת הפכה בעצמה לנושא של מחלוקת ציבורית, כאשר מבקריו של א-סייד דרשו ממנו להתייחס ישירות למסרים ולא להסתפק בהסתייגות מהקשר הארגוני לפרסומת.
אויגור מצדו לא חזר בו. בתגובה לטענות על אנטישמיות הוא טען שמתנגדיו מנסים להציג כל ביקורת על הסיוע האמריקאי לישראל כביטוי לשנאת יהודים. מבחינתו, השאלה המרכזית היא מדוע כספי משלמי המסים בארצות הברית מועברים למימון פעילות צבאית מעבר לים בזמן שהציבור האמריקאי מתמודד עם קשיים כלכליים.
אלא שהנתונים אינם תומכים בטענה שישראל אחראית למחירי המזון בארצות הברית. הסיוע הביטחוני השנתי הקבוע לישראל עומד על כ-3.8 מיליארד דולר, חלק קטן מאוד מהתקציב הפדרלי האמריקאי. הסיוע הצבאי הנוסף שאושר בתקופות מלחמה הוא הוצאה תקציבית שיש מקום לדון בעלותה ובסדרי העדיפויות שהיא משקפת, אך אין בכך הוכחה שהוא גרם לעליית מחירי הביצים, הבננות או מוצרים אחרים. מחירי המזון מושפעים ממגוון גורמים, בהם עלויות ייצור, עבודה, אנרגיה, הובלה והיצע חקלאי.
הסערה מקבלת משמעות מיוחדת דווקא במישיגן, מדינה שבה מתגוררות קהילות ערביות ומוסלמיות גדולות לצד קהילה יהודית ותיקה. היחס לישראל ולמלחמה בעזה הפך בשנים האחרונות לאחד הנושאים השנויים במחלוקת בפוליטיקה המקומית, ובמיוחד בתוך המפלגה הדמוקרטית.
א-סייד, לשעבר מנהל מחלקת הבריאות של דטרויט, מייצג אגף פרוגרסיבי המבקש להציב במרכז הדיון את יוקר המחיה, מערכת הבריאות ואתגרי המשפחות העובדות. יריבו רוג'רס מדגיש, בין היתר, עמדות רפובליקניות בנושאי ביטחון לאומי ומדיניות חוץ. התמודדותם הפכה גם לזירה שבה מתנהל ויכוח על המחויבות האמריקאית לישראל ועל גבולות הביקורת הלגיטימית כלפיה.
בתוך כך, ארגון אחר, הקשור לתנועה למאבק באנטישמיות, הודיע על קמפיין רדיו בהיקף של יותר מרבע מיליון דולר נגד א-סייד. הקמפיין מתייחס לדבריו ולהתבטאויותיו בנושאים הקשורים לביטחון הקהילה היהודית, וממחיש עד כמה סוגיית ישראל והאנטישמיות תופסת מקום במערכת הבחירות במישיגן.
עבור ישראלים ויהודים החיים בארצות הברית, הפרסומת מציפה שאלה רחבה יותר מהמרוץ לסנאט במישיגן: האם הוויכוח על הסיוע לישראל הופך בהדרגה גם לוויכוח על האחריות למצוקות הכלכליות של האזרח האמריקאי?
ביקורת על העברת מיליארדי דולרים למדינות אחרות היא חלק לגיטימי מהדיון הציבורי בכל דמוקרטיה. מחוקקים רשאים לדרוש הפחתת סיוע, שינוי תנאים או העדפת הוצאות מקומיות. אולם כאשר פרסומת קושרת ישירות בין מחירי המזון בסופרמרקט לבין ישראל, ומציגה את נאמנותם של פוליטיקאים לישראל כהסבר למצוקה הכלכלית, מתעוררת מחלוקת נפרדת על דיוק הטענות ועל המסרים הפוליטיים שהן מעבירות.
שבוע לפני בחירות האמצע, הסרטון הזה ממחיש כיצד דיון תקציבי על סיוע צבאי יכול להפוך בתוך דקות ספורות למאבק ציבורי על ישראל, אנטישמיות, נאמנות פוליטית וזהות אמריקאית. ובזמן שא-סייד מנסה להרחיק את עצמו מהפרסומת שנועדה לתמוך בו, השאלה שנותרה פתוחה היא לא רק כיצד ישפיע הסרטון על השיח במישיגן, אלא גם האם פרסומות מסוגו יהפכו לחלק קבוע ממערכות בחירות נוספות בארצות הברית.