המוסלמי שמגן על ישראל: אנטי-ציונות היא אנטישמיות

בעולם שבו כוכבי רשת נזהרים לעיתים אפילו מלהזכיר את ישראל, מחשש לתגובות זועמות ולאובדן עוקבים, דווקא אחד המשפיענים המוסלמים המוכרים בעולם בחר לעשות את ההפך. נוסייר יאסין, הערבי-ישראלי המוכר למיליונים בשם "נאס דיילי", התייצב בכנס למאבק באנטישמיות שנערך בדנוור, קולורדו, והצהיר באופן שלא הותיר מקום רב לפרשנות: "אני מאמין שאנטי-ציונות היא סוג של אנטישמיות".

האמירה הזאת, המגיעה מפיו של מוסלמי ממוצא פלסטיני, בולטת במיוחד על רקע האווירה הציבורית בארצות הברית, שבה הפכו ישראל, הציונות והסכסוך במזרח התיכון לנושאים טעונים בקמפוסים, בתקשורת וברשתות החברתיות. יאסין אינו פוליטיקאי, דובר ממשלתי או נציג של ארגון יהודי. הוא אחד מיוצרי התוכן הבולטים בעולם, עם יותר מ-68 מיליון עוקבים במצטבר בפלטפורמות השונות, ולכן לדבריו יש פוטנציאל להגיע לקהל עצום, שחלקו אינו נחשף בדרך כלל לעמדות אוהדות כלפי ישראל.

יאסין, בן 34, נולד וגדל בעראבה שבגליל במשפחה ערבית מוסלמית. הוא למד באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, עבד בתחום הטכנולוגיה ובהמשך החליט לעזוב את עבודתו ולצאת למסע מסביב לעולם. מתוך המסע הזה נולד המותג "נאס דיילי", שהתפרסם בזכות סרטונים קצרים, אנרגטיים וצבעוניים, שבהם הוא מספר סיפורים אנושיים ממדינות שונות. מה שהתחיל כיוזמה אישית הפך עם השנים לאימפריית תוכן בינלאומית המעסיקה עובדים ויוצרים ברחבי העולם.

בריאיון שנערך עמו במסגרת הכנס בדנוור, שאורגן על ידי קרן דיוויד מיראז', הסביר יאסין כי מבחינתו המאבק באנטישמיות אינו רק עניין של סולידריות עם קבוצה אחרת. לדבריו, מדובר בנושא אישי הנוגע ישירות לזהותו, למשפחתו ולעתידו. "הצלחת ישראל והעם היהודי היא גם ההצלחה שלי כאזרח ישראלי", אמר, כשהוא קושר בין ביטחונם של היהודים לבין המקום שהוא עצמו רואה כביתו.

אלא שבשנים האחרונות מצא את עצמו יאסין במרכזה של מחלוקת חריפה הנוגעת לזהותו הלאומית וליחסו לישראל. כמי שגדל בחברה הערבית בישראל ומזדהה גם עם שורשיו הפלסטיניים, הוא נדרש שוב ושוב להסביר כיצד הוא רואה את מקומו בסכסוך. לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, בחר להדגיש את זהותו הישראלית והבהיר כי אינו מוכן להתנער ממנה, גם כאשר הדבר מעורר נגדו ביקורת קשה.

בריאיון שנערך עמו במסגרת הכנס בדנוור, שאורגן על ידי קרן דיוויד מיראז', הסביר יאסין כי מבחינתו המאבק באנטישמיות אינו רק עניין של סולידריות עם קבוצה אחרת. לדבריו, מדובר בנושא אישי הנוגע ישירות לזהותו, למשפחתו ולעתידו. "הצלחת ישראל והעם היהודי היא גם ההצלחה שלי כאזרח ישראלי", אמר, כשהוא קושר בין ביטחונם של היהודים לבין המקום שהוא עצמו רואה כביתו.

יאסין ביקש גם להסביר כיצד הוא מבין את המושג ציונות, שהפך בשנים האחרונות למוקד של מחלוקת חריפה בזירה הבינלאומית. מבחינתו, הציונות מבטאת בראש ובראשונה את שאיפתו של העם היהודי לבית משלו. הוא אינו טוען כי כל ביקורת על ממשלת ישראל היא אנטישמיות, ואף מתח ביקורת על מדיניות הממשלה, אך סבור כי שלילת זכותם של היהודים להגדרה עצמית אינה יכולה להיות מנותקת מהיחס לעם היהודי עצמו.

העמדות הללו לא הפכו אותו לדמות אהודה בכל המחנות. להפך. יאסין סיפר כי לאורך השנים ספג מתקפות מילוליות, ביקורת חריפה ואף איומים בעקבות התבטאויותיו. חלק מהמבקרים האשימו אותו בכך שהוא מעניק לגיטימציה לישראל, ואחרים תקפו את עצם נכונותו להגדיר את עצמו כישראלי. למרות זאת, הוא ממשיך להשמיע את עמדותיו בפומבי, גם כשהוא יודע שהן עלולות לפגוע בתדמיתו בקרב חלק מעוקביו.

לדבריו, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא המפגש שלו עם אנשים ברחבי העולם. במהלך מסעותיו נתקל לא פעם בדעות קדומות על יהודים, ולעיתים גילה שאנשים מחזיקים בתפיסות שליליות מבלי שפגשו יהודי בחייהם. בעיניו, אדם בעל חשיפה בינלאומית רחבה יכול להשתמש בכוחו כדי לערער על סטריאוטיפים ולהציג מציאות מורכבת יותר מזו המופיעה בסיסמאות פוליטיות ובפוסטים ברשת.

המחויבות הזאת אינה מסתכמת בהצהרות. בשיתוף קרן מיראז' יזם יאסין תוכנית להכשרת 50 יוצרי תוכן, מחציתם יהודים ומחציתם מוסלמים, במטרה לקדם היכרות, שיתוף פעולה ושיח בין שתי הקהילות. המשתתפים קיבלו הכשרה וכלים להפקת סרטונים בעלי השפעה חברתית. היוזמה הוקדשה לזכרו של חברו היהודי זכי ג'מאל, שהלך לעולמו, ושאותו תיאר כדמות משמעותית בחייו.

גם חייו האישיים משקפים את הקשר הזה. יאסין סיפר כי בת זוגו יהודייה, וכי השאלות הנוגעות ליחסים בין יהודים למוסלמים אינן עבורו דיון תיאורטי בלבד. מבחינתו, מדובר במציאות יומיומית שבה זהויות שונות יכולות להתקיים זו לצד זו, מבלי שאחת מהן תבטל את האחרת.

דבריו בדנוור מגיעים בתקופה רגישה במיוחד עבור יהודי ארצות הברית. גילויי אנטישמיות, הפגנות סביב ישראל, עימותים בקמפוסים ואירועים נגד מוסדות יהודיים הפכו את שאלת הביטחון האישי והזהות היהודית לנושא מרכזי בקהילות רבות, מלוס אנג'לס ועד ניו יורק ומיאמי. בתוך המציאות הזאת, הופעתו של משפיען מוסלמי מוכר בכנס למאבק באנטישמיות עוררה עניין דווקא בשל הרקע שממנו הוא מגיע.

יאסין אינו מבקש להציג את עצמו כנציג של ממשלת ישראל או כדובר של הקהילה היהודית. הוא ממשיך להחזיק בזהות ערבית ופלסטינית לצד אזרחותו הישראלית, ומבהיר כי מבחינתו אין סתירה הכרחית בין הדברים. המסר שהוא מבקש להעביר הוא שאפשר לבקר את ישראל, להזדהות עם סבלם של פלסטינים ולתמוך בזכויותיהם, ובאותה עת להתנגד לאנטישמיות ולהכיר בזכותם של יהודים לבית לאומי.

בזמן שהרשתות החברתיות מעודדות לעיתים עמדות חד-משמעיות וחלוקה למחנות, יאסין מציג עמדה שמסרבת להשתלב באופן מלא באחד מהם. הוא יודע שדבריו אינם מקובלים על חלק מקהלו, אך ממשיך להשמיע אותם בפני מיליוני אנשים. ובכנס בדנוור, הרחק מהכפר בגליל שבו גדל, הוא שב והבהיר מדוע מבחינתו המאבק בשנאת יהודים הוא גם המאבק שלו.