המשטרה רצתה לעקוב אחרי טלפונים: ראש עיריית ניו יורק עצר עסקת ענק עם חברה ישראלית

משטרת ניו יורק רצתה לרכוש מערכת מעקב ישראלית המסוגלת לאתר טלפונים סלולריים, אך לא הביאה בחשבון את הסערה הפוליטית שתתעורר בעקבות העסקה. אחרי ימים של ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם, פעילי שמאל ופוליטיקאים המקורבים לראש העיר זוהראן ממדאני, הודיעה המשטרה כי היא נסוגה מהכוונה להעניק לחברת קוגנייט הישראלית חוזה ישיר בשווי 750,500 דולר. ההחלטה התקבלה לאחר פגישה בין ממדאני לנציבת המשטרה ג'סיקה טיש, והציבה את ראש העיר במרכזו של עימות חריג בין האידיאולוגיה הפרוגרסיבית שהביאה אותו לשלטון לבין הצרכים המבצעיים של אחת המשטרות הגדולות בעולם.

העסקה, שנחשפה בימים האחרונים, נועדה לספק למשטרת ניו יורק מערכת מתקדמת בשם פלקונט, המסוגלת להתחזות לאנטנה סלולרית ולגרום למכשירי טלפון הנמצאים בקרבתה ליצור עמה קשר. באמצעות המערכת ניתן לזהות מכשירים ולסייע באיתור מיקומם של אנשים שהמשטרה מבקשת למצוא. בניגוד למערכות מעקב מסורבלות שהיו נפוצות בעבר, מדובר בטכנולוגיה ניידת שאפשר להתקין על כלי רכב, להפעיל באמצעות רחפנים ואפילו לשאת בתוך תרמיל גב.

המשמעות האפשרית מבחינת תושבי ניו יורק מטרידה במיוחד. ניידת משטרה המצוידת במערכת כזאת יכולה לנוע ברחוב ולאסוף אותות ממכשירים סלולריים בסביבתה, גם כאשר בעליהם אינם חשודים בדבר. הטכנולוגיה אינה דורשת מהאדם להפעיל יישומון מסוים או למסור ביודעין את פרטיו. עצם הימצאות הטלפון באזור עשויה להספיק כדי שמערכת המדמה אנטנה סלולרית תזהה אותו. השאלה המרכזית היא איזה מידע נאסף, כמה זמן הוא נשמר, מי רשאי לגשת אליו והאם ניתן להבטיח שמידע על אזרחים תמימים לא ינוצל לרעה.

לפי מסמכי הרכש הרשמיים של העירייה, המשטרה ניהלה מאז דצמבר 2025 מגעים עם קוגנייט לרכישת המערכת. החוזה המוצע, לתקופה של שלוש שנים, כלל ציוד, תוכנות, הכשרה מקצועית, אחריות ותמיכה טכנית ליחידת הסיוע והתגובה הטכנולוגית של המשטרה. אלא שהעסקה תוכננה להתבצע ללא מכרז תחרותי, בטענה שקוגנייט היא הספקית היחידה המסוגלת לספק את המוצרים והשירותים המבוקשים.

ביום שלישי הודיעה המשטרה על שינוי כיוון. בהודעה רשמית נמסר כי ההתקשרות אינה עומדת בתנאים המאפשרים רכישה מספק יחיד, ולכן ייפתח הליך תחרותי שבו יוכלו להשתתף חברות נוספות. חשוב להדגיש כי קוגנייט לא נפסלה מהתמודדות, והיא רשאית להגיש הצעה גם בהליך החדש. במילים אחרות, העסקה הישירה בוטלה, אבל האפשרות שטכנולוגיית המעקב הישראלית תגיע בסופו של דבר לידי משטרת ניו יורק עדיין קיימת.

חברת מועצת העיר טיפאני קבאן, המשתייכת כמו ממדאני לארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה, תקפה את ההתקשרות המתוכננת וקראה לעירייה להפסיק להשקיע במערכות למעקב המוני. לדבריה, אין מקום לשיתוף פעולה עם חברות שטכנולוגיות שלהן נקשרו לשימוש בידי ממשלות המואשמות בהפרת זכויות אדם, ובהן ישראל, מיאנמר ודרום סודאן.

מאחורי ההחלטה מסתתר מאבק פוליטי רגיש במיוחד. ממדאני, שנבחר לראשות העיר עם סדר יום סוציאליסטי ועמדות ביקורתיות מאוד כלפי ישראל, מצא את עצמו מותקף דווקא מצד שותפיו האידיאולוגיים. מבחינתם, רכישת טכנולוגיית מעקב מחברה ישראלית אינה רק סוגיה תקציבית או משטרתית, אלא שאלה מוסרית הנוגעת לזכויות אדם, למעקב אחר מיעוטים וליחסים שבין המשטרה לתעשיות הביטחוניות הישראליות.

חברת מועצת העיר טיפאני קבאן, המשתייכת כמו ממדאני לארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה, תקפה את ההתקשרות המתוכננת וקראה לעירייה להפסיק להשקיע במערכות למעקב המוני. לדבריה, אין מקום לשיתוף פעולה עם חברות שטכנולוגיות שלהן נקשרו לשימוש בידי ממשלות המואשמות בהפרת זכויות אדם, ובהן ישראל, מיאנמר ודרום סודאן. חברת המועצה ג'ולי וון הביעה אף היא זעזוע מהעסקה והזכירה את פרשת המעקב של משטרת ניו יורק אחר קהילות מוסלמיות בעקבות פיגועי 11 בספטמבר.

גם ארגוני זכויות האזרח הצטרפו למתקפה. ארגון הפיקוח על טכנולוגיות מעקב בניו יורק הזהיר כי מערכות המדמות אנטנות סלולריות עלולות להפוך את הטלפונים של תושבי העיר לכלי מעקב נגדם. ארגונים נוספים דרשו שקיפות בנוגע ליכולות המערכת ולמנגנוני הפיקוח על הפעלתה. אחד ממוקדי הביקורת הוא השימוש בבינה מלאכותית, כאשר היכולות המדויקות המיוחסות למערכת אינן מפורטות במלואן במסמכי הרכש הפומביים.

המשטרה מציגה תמונה שונה לחלוטין. לטענתה, מערכות איכון סלולריות משמשות זה שנים לא רק למעקב אחר עבריינים וחשודים, אלא גם לאיתור נעדרים, קורבנות חטיפה ואנשים המצויים בסכנת חיים. במשטרה מדגישים כי השימוש המבצעי בטכנולוגיות כאלה כפוף למגבלות משפטיות ולנהלים פנימיים, וכי המערכת המוצעת לא נועדה להאזין לשיחות או לאסוף הודעות טקסט ממכשירים שאינם קשורים לחקירה. בדרך כלל נדרש צו שיפוטי לצורכי חקירה, כאשר במקרי חירום מוגדרים ניתן לפעול תחילה ולהשיג צו בתוך 48 שעות.

אלא שהעבר של משטרת ניו יורק אינו מרגיע את המבקרים. אגודת הסיוע המשפטי בעיר הזכירה כי בעבר הפעילה המשטרה אמצעי מעקב סלולריים יותר מאלף פעמים ללא צו שיפוטי, בתקופה שקדמה להסדרת מדיניות השימוש. מבחינת ארגוני הפרטיות, ההבטחה שהטכנולוגיה תשמש רק למטרות ראויות אינה מספקת. הם דורשים מנגנוני פיקוח עצמאיים שיבטיחו כי המידע לא ינוצל למעקב פוליטי, לאיסוף נתונים על מפגינים או לפגיעה בקהילות מיעוטים.

גם קוגנייט עצמה אינה זרה למחלוקות. החברה, שמרכזה בהרצליה ומניותיה נסחרות בבורסת נאסד"ק, הופרדה בשנת 2021 מחברת ורינט. בדצמבר אותה שנה פרסמה מטא דוח שבו חשפה פעילות של חברות המספקות שירותי מעקב באמצעות רשתות חברתיות. במסגרת החקירה הוסרו כמאה חשבונות פייסבוק ואינסטגרם שנקשרו לקוגנייט וללקוחותיה. לפי מטא, פלטפורמת החברה אפשרה ניהול חשבונות מזויפים ואיסוף מידע על יעדים שונים, ובהם עיתונאים ופוליטיקאים במדינות שונות.

בשנת 2023 דיווחה סוכנות רויטרס כי קוגנייט זכתה במכרז למכירת טכנולוגיית יירוט לחברת תקשורת הנתמכת בידי ממשלת מיאנמר, זמן קצר לפני ההפיכה הצבאית במדינה בפברואר 2021. הפרשה עוררה שאלות קשות בנוגע לשימוש האפשרי בטכנולוגיה נגד מתנגדי המשטר. קרן העושר הנורבגית אף החליטה להוציא את החברה מתיק השקעותיה בשל חששות הנוגעים להפרות זכויות אדם. עם זאת, המחלוקות האלה אינן מוכיחות כי מערכת פלקונט נועדה לשימוש בלתי חוקי בניו יורק או כי קוגנייט הייתה מעורבת במעקב אסור במסגרת העסקה הנוכחית.

הפרשה חושפת גם את מערכת היחסים המורכבת בין ממדאני לבין נציבת המשטרה ג'סיקה טיש. אף שממדאני נבחר על בסיס הבטחות לשינויים משמעותיים בתחום האכיפה, הוא השאיר בתפקידה את טיש, שהייתה חלק מהממשל העירוני הקודם ומזוהה עם גישה ביטחונית נוקשה יותר. טיש, יהודייה המגדירה את עצמה ציונית גאה, הפכה למטרה לביקורת מצד חלק מתומכיו הפרו-פלסטינים של ראש העיר, הדורשים ממנו לנקוט קו תקיף יותר גם כלפי שיתופי פעולה עם ישראל.

מבחינת ממדאני, מדובר במלכוד כפול. אם יתמוך ברכישת טכנולוגיות מעקב מתקדמות, הוא עלול להצטייר כמי שזנח את הבטחותיו להגבלת כוחה של המשטרה. אם יפעל למנוע את הרכישה מסיבות אידיאולוגיות, יריביו יוכלו להאשים אותו בכך שהוא מעדיף שיקולים פוליטיים על פני ביטחונם של מיליוני תושבים ותיירים. כאשר מדובר דווקא בחברה ישראלית, המתח הזה הופך חריף עוד יותר.

בשורה התחתונה, 750 אלף דולר אינם סכום גדול במיוחד בתקציבה של משטרת ניו יורק, אבל הפרשה הפכה הרבה יותר מעוד מחלוקת על רכישת ציוד. היא מעמידה למבחן את גבולות סמכותו של ראש העיר, את עצמאותה המבצעית של המשטרה ואת יכולתן של חברות טכנולוגיה ישראליות לפעול בסביבה פוליטית עוינת. קוגנייט עדיין יכולה לזכות בחוזה החדש, אבל גם אם תעשה זאת, השאלה הגדולה תישאר בעינה: האם ניו יורק באמת יכולה להגן על תושביה בלי להפוך את הטלפונים שבכיסיהם למכשירי מעקב?