
התובעת, יסמין עבד א-נבי, תושבת מחוז קונטרה קוסטה בצפון קליפורניה, טוענת כי המדינה הפרה את זכויותיה החוקתיות כאשר ביטלה את אישור לוחית הרישוי המותאמת אישית שקיבלה כחוק. לדבריה, הכיתוב נועד לבטא תמיכה בזכויות אדם ובשוויון בין כל התושבים החיים באזור שבין נהר הירדן לים התיכון, ולא איום כלפי יהודים או ישראלים.
הסיפור החל ב-15 בדצמבר 2023, כחודשיים לאחר מתקפת חמאס על ישראל. עבד א-נבי הגישה בקשה לקבלת לוחית רישוי מיוחדת הנושאת את צירוף האותיות הלועזיות RVRTSEA, קיצור של הביטוי האנגלי "From the River to the Sea", כלומר "מהנהר לים". במאי 2024 אישר משרד הרישוי את הבקשה, והלוחית הותקנה על מכוניתה.
אלא שנהגים שנסעו מאחורי המכונית וזיהו את הכיתוב לא ראו בו מסר תמים. כמה מהם פנו למשרד הרישוי והתלוננו כי מדובר בסיסמה המזוהה עם ארגונים הקוראים לחיסולה של מדינת ישראל. אחד המתלוננים כתב כי הזדעזע לגלות שהרשויות אישרו לוחית כזאת, משום שלדעתו היא מביעה תמיכה בטרור ומעודדת אלימות.
מתלונן אחר תיאר תחושות של פחד וחרדה בעקבות המפגש עם הלוחית, וטען כי חש שהמסר מכוון אישית נגדו. התלונות הובילו את משרד הרישוי לבחון מחדש את האישור המקורי.

נהגים שנסעו מאחורי המכונית וזיהו את הכיתוב לא ראו בו מסר תמים. כמה מהם פנו למשרד הרישוי והתלוננו כי מדובר בסיסמה המזוהה עם ארגונים הקוראים לחיסולה של מדינת ישראל. אחד המתלוננים כתב כי הזדעזע לגלות שהרשויות אישרו לוחית כזאת, משום שלדעתו היא מביעה תמיכה בטרור ומעודדת אלימות.
באוקטובר 2025 הודיע המשרד לעבד א-נבי כי לוחית הרישוי שלה מבוטלת וכי עליה להחזירה. בהודעה הרשמית נכתב כי צירוף האותיות עלול להתפרש כביטוי פוגעני או משפיל כלפי קבוצה אתנית או גזעית מסוימת. אנשי המשרד הסתמכו על התקנות בקליפורניה, המאפשרות לפסול לוחיות רישוי הנושאות מסרים בעלי משמעות מאיימת, אלימה או פוגענית.
עבד א-נבי סירבה לקבל את ההחלטה ופתחה בהליך ערעור מנהלי. היא טענה כי משמעותה של הסיסמה מבחינתה שונה לחלוטין מהפרשנות שהעניקו לה המתלוננים. לשיטתה, מדובר בקריאה לחופש ולשוויון זכויות לכל בני האדם החיים בין נהר הירדן לים התיכון, לרבות יהודים ופלסטינים.
אולם הטיעון הזה לא שכנע את השופט המנהלי שדן בערעור. בהחלטה שניתנה בחודש מאי השנה נקבע כי הכיתוב עשוי לשאת משמעות של קריאה לרצח עם או ליצור סיכון להסתה לאלימות. השופט אישר את החלטת משרד הרישוי לבטל את הלוחית.
בהחלטתו ציין השופט כי האיסור על השימוש בסיסמה בלוחית רישוי ממשלתית אינו מונע מהנהגת להביע את עמדותיה הפוליטיות בדרכים אחרות. היא רשאית, למשל, להדביק מדבקה על המכונית או להשתמש במסגרת ללוחית הרישוי שעליה יופיע אותו מסר. ההבחנה הזאת עומדת כעת במרכז המחלוקת המשפטית: האם המדינה רשאית לקבוע אילו מסרים פוליטיים יופיעו על לוחיות רישוי שהיא מנפיקה?
מנהל משרד הרישוי בקליפורניה, סטיב גורדון, אימץ את החלטת השופט המנהלי בחודש אוגוסט, והיא נכנסה לתוקף ב-16 בספטמבר. למרות זאת, עבד א-נבי לא ויתרה. ביום שני, 26 באוקטובר, היא הגישה תביעה לבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה, בטענה שהמדינה מפרה את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, המגן על חופש הביטוי.
פרקליטה, מייקל מילן, סבור כי סיכויי התביעה גבוהים. הוא מסתמך בין היתר על פסיקה פדרלית משנת 2020, שבה נקבע כי האיסור הגורף של קליפורניה על לוחיות רישוי הפוגעות בטעם הטוב ובכללי ההגינות אינו עומד בדרישות החוקתיות.
אותו פסק דין עסק בכמה נהגים שבקשותיהם ללוחיות רישוי אישיות נדחו בשל משמעותן האפשרית. בית המשפט קבע אז כי ביטויים אישיים על לוחיות רישוי עשויים ליהנות מהגנת חופש הביטוי, וכי למדינה אין סמכות בלתי מוגבלת לצנזר מסרים רק משום שהם עלולים להעליב אנשים.
אלא שהמקרה הנוכחי רגיש במיוחד בשל ההקשר הישראלי והיהודי. הסיסמה "מהנהר לים" נשמעת בהפגנות פרו-פלסטיניות ברחבי ארצות הברית, לרבות בלוס אנג'לס, בקמפוסים ובאירועים פוליטיים. תומכיה מציגים אותה כקריאה לחירות פלסטינית ולשוויון זכויות, אולם ארגונים יהודיים רבים רואים בה מסר השולל את עצם קיומה של ישראל כמדינה יהודית.
הביקורת מתחזקת בשל העובדה שגם חמאס, המוגדר בארצות הברית ארגון טרור, השתמש בביטויים דומים במסגרת המסרים האידאולוגיים שלו. עבור יהודים וישראלים רבים, במיוחד לאחר טבח 7 באוקטובר, הסיסמה אינה נתפסת כקריאה מופשטת לשוויון אלא כאיום מוחשי על עתידה של מדינת ישראל.
ג'יין זירקל, נציגת ארגון לופייר פרוג'קט, העוסק במאבקים משפטיים נגד אנטישמיות, הדגישה כי לצד ההגנה על חופש הביטוי יש להבטיח גם את ביטחונם של יהודים אמריקאים. לדבריה, כאשר ארגוני טרור משתמשים במסרים הקוראים לחיסול ישראל, אי אפשר להתעלם מהשלכותיהם האפשריות על ביטחון הציבור.
מנגד, עבד א-נבי טוענת בתביעתה כי גם אם אפשר לפרש את הסיסמה באופן שלילי, אין בכך כשלעצמו כדי להפוך אותה להסתה אסורה. לטענתה, המדינה אינה רשאית לשלול ממנה את האפשרות להביע עמדה פוליטית רק משום שאנשים אחרים רואים בה מסר פוגעני.
התביעה החדשה מבקשת מבית המשפט להורות למשרד הרישוי לחזור בו מביטול האישור, להכיר בכך שזכויותיה החוקתיות של הנהגת הופרו ולאפשר לה להמשיך להשתמש בלוחית. פרקליטה מתכוון גם לבקש צו שימנע מהרשויות להחרים את הלוחית עד להכרעה בתיק.
נכון לדיווחים האחרונים, הלוחית עדיין מותקנת על מכוניתה. משרד הרישוי של קליפורניה טרם הגיש את תגובתו לתביעה החדשה וסירב להתייחס לפרשה.
זו אינה הפעם הראשונה שהמדינה מסתבכת במחלוקת סביב לוחיות רישוי הקשורות למזרח התיכון. בעבר עוררה סערה לוחית שנשאה צירוף אותיות שהתפרש כלעג למתקפת 7 באוקטובר. במקרה ההוא טענה משפחת בעל הרכב כי מדובר בקיצור משפחתי תמים, שאינו קשור כלל למתקפה.
המקרה הנוכחי מציב בפני מערכת המשפט האמריקאית שאלה רגישה במיוחד: היכן מסתיים חופש הביטוי הפוליטי ומתחילה זכותה של המדינה למנוע מסרים העלולים לעודד שנאה או אלימות?
עבור הקהילה היהודית הגדולה בקליפורניה, ובפרט בלוס אנג'לס ובאזור המפרץ, ההכרעה עשויה להיות בעלת משמעות רחבה הרבה יותר מלוחית רישוי אחת. היא עשויה להשפיע על האופן שבו רשויות המדינה מתייחסות למסרים פוליטיים שנויים במחלוקת במרחב הציבורי.
בינתיים, שבע אותיות בלבד הצליחו להפוך מכונית פרטית לזירת מאבק בין חופש הביטוי, המלחמה באנטישמיות והסכסוך הישראלי-פלסטיני. עכשיו ההכרעה עוברת לבית המשפט הפדרלי.