
המקרה שלה עומד במרכז תחקיר שפרסם ביום שלישי, 17 בנובמבר, העיתון וושינגטון פוסט, החושף שינוי משמעותי באופן שבו רשויות ההגירה האמריקניות מתייחסות לבעלי גרין קארד. אנשים המחזיקים במעמד של תושבי קבע חוקיים, חלקם במשך עשרות שנים, נעצרים בשדות תעופה ובמעברי גבול בעקבות עבירות ישנות, רישומים פליליים שנמחקו או מידע שלא הופיע בטפסים שהגישו בעבר.
במקרים מסוימים מדובר בעבירות קלות שהסתיימו בקנס או בתקופת מבחן קצרה. חלק מהעצורים אף חידשו את הגרין קארד שלהם כמה פעמים מאז, מבלי שהרשויות העלו כל טענה נגדם.

תחקיר מצביע גם על השימוש הגובר במאגרי מידע ממוחשבים לצורך איתור עבירות ורישומים ישנים. מדינות כמו פלורידה וטקסס העבירו לרשויות הפדרליות גישה למאגרי מידע הכוללים רישומים פליליים ונתוני בחירות. במקביל, רשויות פדרליות משתפות מידע המאפשר לזהות בעלי מעמד חוקי שעשויים להיות חשופים להליכי הרחקה.
גרה, כיום בת 75, קיבלה את הגרין קארד שלה עוד בשנות השמונים. בשנת 1994, בעקבות משבר משפחתי, מצאה אקדח שהיה ברשות אחד מילדיה והכניסה אותו לתיקה. כעבור יומיים הגיעה לנמל התעופה במקאלן שבטקסס כדי לאסוף את אחותה, ובבדיקה הביטחונית התגלה האקדח הלא טעון.
היא הואשמה בנשיאת נשק שלא כחוק, הודתה בעבירה, שילמה קנס והועמדה לתקופת מבחן קצרה. לאחר מכן נסגר התיק. לדבריה, היא האמינה שהפרשה הסתיימה ושאין לה עוד השלכות משפטיות. מאז חידשה את מעמדה כמה פעמים והמשיכה לחצות את הגבול ללא בעיות.
ב-2 במרץ השנה שכחה גרה את הגרין קארד בביתה בעת שחזרה ממקסיקו דרך מעבר פרוגרסו שבטקסס. אחת מבנותיה הביאה את המסמך למעבר הגבול, והמשפחה הייתה משוכנעת שהעניין יסתיים במהירות. אלא שבדיקת טביעות האצבע העלתה את הרישום הפלילי מלפני יותר מ-30 שנה.
אנשי רשות ההגירה עצרו אותה והעבירו אותה למתקן כליאה. במשך 22 ימים סבלה, לדברי משפחתה, מחולשה, מחוסר שינה ומקשיים פיזיים שהחמירו את מצבה הבריאותי. בסופו של דבר הצליח עורך דינה להביא לשחרורה בערבות. משפחתה נאלצה ללוות 15 אלף דולר כדי לממן את השחרור, וההליך המשפטי בעניינה עדיין מתנהל.
אבל לא כל המקרים הסתיימו בשחרור.
אמיליאנו אנדרדה קוברוביאס, תושב דאלאס בן 56, נעצר בחודש יוני כשחזר ממקסיקו לארצות הברית. הוא החזיק בגרין קארד משנת 2019 וניהל עם בנו עסק לעבודות צבע וקבלנות. הרשויות טענו כי בעת קבלת מעמדו לא דיווח על אישום בגניבה משנת 2004.
לפי משפחתו, האירוע הישן נגע לסולם שלקח מלקוח שלא שילם לו עבור עבודה. התיק הסתיים בהליך משפטי שלא הוביל להרשעה פלילית רגילה ברישומיו, אך מבחינת רשויות ההגירה היה מדובר במידע שהיה עליו למסור.
אנדרדה הוחזק במשך חודשים במתקן מעצר בטקסס. ב-17 באוקטובר נמצא ללא תגובה במיטתו, וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותו. משפחתו טוענת כי מצבו הבריאותי הידרדר במהלך המעצר וכי לא קיבל טיפול רפואי ותרופות באופן סדיר. רשות ההגירה מסרה מנגד כי הוא קיבל טיפול רפואי והליך משפטי תקין.
מקרה אחר, שהתרחש בפלורידה, ממחיש עד כמה גם טעות מנהלית עלולה להוביל למעצר. עורך הדין ג'ון גיהון סיפר על לקוח שהחזיק בגרין קארד במשך עשרות שנים ונרשם בטעות לפנקס הבוחרים לאחר שקיבל בדואר טופסי הרשמה.
כאשר חזר מחו"ל, עצרו אותו אנשי רשות ההגירה בשדה התעופה. הרשויות חשדו כי הציג את עצמו כאזרח אמריקני, אף שלא הייתה לו אזרחות.
בבית המשפט הצליח עורך הדין להראות כי האיש לא טען שהוא אזרח וכי הרישום בוצע בטעות. אפילו הגורם המקומי האחראי לבחירות שלח מכתב התנצלות על הטעות. בסופו של דבר האיש ניצח בהליך ושמר על הגרין קארד שלו, אך רק לאחר שהוחזק במעצר במשך שבועות.
לדברי גיהון, גם כאשר הרשויות טועות והעצור מצליח להוכיח את חפותו, הנזק כבר עלול להיות משמעותי: אובדן הכנסה, הוצאות משפטיות, פגיעה במשפחה ולעיתים גם השלכות בריאותיות.
עורך הדין חיימה דיאס, המייצג מהגרים באזור הגבול בטקסס, סיפר כי טיפל לפחות ב-100 מקרים של בעלי גרין קארד שנעצרו במהלך 18 החודשים האחרונים. בכמה מהמקרים, לדבריו, הסתמכו הרשויות על מידע שהתברר בהמשך כשגוי.
אחת מלקוחותיו, אישה בת 65 שהחזיקה בגרין קארד מאז 1987, נעצרה לאחר שחזרה ממסע דתי במקסיקו. החוקרים ביקשו לבדוק אם נרשמה להצבעה בבחירות בשנת 1995. היא הוחזקה במעצר במשך עשרה ימים, עד שהתיק נגדה בוטל משום שלא נמצאו ראיות שהוכיחו כי נרשמה.
התחקיר מצביע גם על השימוש הגובר במאגרי מידע ממוחשבים לצורך איתור עבירות ורישומים ישנים. מדינות כמו פלורידה וטקסס העבירו לרשויות הפדרליות גישה למאגרי מידע הכוללים רישומים פליליים ונתוני בחירות. במקביל, רשויות פדרליות משתפות מידע המאפשר לזהות בעלי מעמד חוקי שעשויים להיות חשופים להליכי הרחקה.
מבחינה משפטית, חשוב להבהיר כי גרין קארד מעניק זכות להתגורר ולעבוד בארצות הברית באופן קבוע, אך אינו שקול לאזרחות. עבירות מסוימות, לרבות כאלה שבוצעו לפני שנים רבות, עלולות ליצור עילה לפתיחת הליך הרחקה. גם מסירת מידע לא נכון או השמטת פרטים מהותיים בבקשות הגירה עלולות לעורר בעיות.
עם זאת, לא כל עבירה פלילית מצדיקה שלילת מעמד, ולא כל רישום ישן מהווה עילה למעצר או לגירוש. ההשלכות תלויות בסוג העבירה, בנסיבותיה, בהוראות חוקי ההגירה ובהיסטוריה האישית של בעל הגרין קארד. גם כאשר אדם נעצר, אין פירוש הדבר שמעמדו נשלל אוטומטית.
המשרד לביטחון המולדת לא מסר לוושינגטון פוסט נתונים על מספר בעלי הגרין קארד שנעצרו במסגרת האכיפה הנוכחית. עמדת הממשל היא שבדיקות כאלה חיוניות להגנה על ביטחון המדינה, וכי מעמד של תושב קבע אינו מעניק חסינות מפני אכיפת חוקי ההגירה.
עבור ישראלים המתגוררים בארצות הברית עם גרין קארד, הסיפור נוגע לנקודה רגישה במיוחד: נסיעות לישראל ולמדינות אחרות. תושב קבע שחוזר לארצות הברית עובר ביקורת גבולות, ובנסיבות מסוימות הרשויות רשאיות לבחון מחדש מידע הנוגע לזכאותו להיכנס למדינה.
עורכי דין לענייני הגירה ממליצים למי שיש בעברו מעצר, אישום פלילי, הרשעה או תיק שנסגר, לבדוק את מצבו המשפטי לפני יציאה מארצות הברית. גם מחיקת רישום פלילי לפי חוקי מדינה אינה מבטיחה בהכרח שהאירוע חסר משמעות מבחינת חוקי ההגירה הפדרליים.
לדברי עורכי הדין שרואיינו לתחקיר, החשש אינו מוגבל למי שהורשעו בעבירות חמורות. גם אנשים שהאמינו שהסתבכות ישנה מאחוריהם עלולים לגלות בעת חזרתם מחופשה כי היא שוב עומדת במרכז חייהם.
עבור רבים מהם, השאלה כבר אינה רק אם יוכלו להיכנס לארצות הברית, אלא כמה זמן יידרש להם להוכיח מחדש את זכותם לחזור לבית שבו הם חיים עשרות שנים.