
רות', בת 37, העובדת בתחום טכנולוגיית המידע ומתגוררת בגרינווד שבאינדיאנה, סיפרה לוושינגטון פוסט כי החלה לרכוש ציוד הישרדות. היא קנתה רדיו המופעל באמצעות מנואלה, הצטיידה בבקבוקי מים נוספים והתייעצה עם אביה, שרכש מצדו גנרטור נייד במהלך התקלה הגדולה במיקרוסופט. לדבריה, הודעות ההרגעה של הממשל אינן מצליחות להפיג את החששות שלה.
הסיפור שלה רחוק מלהיות חריג. בשבוע האחרון נרשמה ברחבי ארצות הברית תופעה שמתחילה לעורר עניין גם בקרב כלכלנים ואנשי ביטחון: יותר ויותר אמריקנים נערכים לאפשרות של קריסה נרחבת בתשתיות המדינה, למרות שאין כיום ראיות לכך שאירוע כזה עומד להתרחש.
החששות התעוררו בעקבות רצף תקלות חריג שהחל ביום חמישי שעבר, 12 בנובמבר, כאשר מיליוני משתמשים ברחבי העולם התקשו להתחבר לשירותי מיקרוסופט, ובהם אאוטלוק, טימס ומערכות משרדיות נוספות. עבור חברות, מוסדות חינוך וארגונים ממשלתיים המסתמכים על השירותים האלה, מדובר היה בשיבוש משמעותי בשגרת העבודה.
למחרת הגיע האירוע החמור ביותר מבחינת היקף ההשפעה על הציבור. תקלה במערכת התקשורת של רשות התעופה הפדרלית הביאה לעצירת המראות ברחבי ארצות הברית למשך יותר מארבע שעות. אלפי טיסות התעכבו או בוטלו, נוסעים נתקעו בשדות התעופה והמערכת התקשתה לחזור לפעילות סדירה גם לאחר שהתקלה נפתרה.

בשבוע האחרון נרשמה ברחבי ארצות הברית תופעה שמתחילה לעורר עניין גם בקרב כלכלנים ואנשי ביטחון: יותר ויותר אמריקנים נערכים לאפשרות של קריסה נרחבת בתשתיות המדינה, למרות שאין כיום ראיות לכך שאירוע כזה עומד להתרחש.
לפי הרשויות, מקור התקלה היה בעבודות תחזוקה שבוצעו על ידי קבלן התקשורת של רשות התעופה, במסגרת החלפת קווי נחושת ישנים בתשתית סיבים אופטיים. במהלך העבודה נוצר עומס חריג על ציוד תקשורת שפגע בפעילות הרשת.
אבל עבור הציבור, ההסבר הטכני לא בהכרח הספיק. כשמערכת חיונית אחת קורסת, אפשר להתייחס לכך כתקלה. כשבתוך ימים ספורים משתבשות גם מערכות בנקאיות, חברות תעופה, שירותי ענן ורשת תקשורת ביטחונית, מתחילות להתעורר שאלות קשות יותר.
בתחילת השבוע הגיע תורם של הבנקים. לקוחות של כמה מהמוסדות הפיננסיים הגדולים בארצות הברית דיווחו על קשיים בביצוע פעולות ובהעברת כספים. בהמשך התברר כי תקלה במערכות של ג'יי.פי מורגן צ'ייס השפיעה גם על עסקאות ופעולות הקשורות לבנקים אחרים. החברה הודיעה כי לא נמצאו סימנים למתקפת סייבר וכי מדובר בתקלה טכנולוגית.
גם חברת התעופה יונייטד איירליינס נאלצה להתמודד עם שיבושים במערכות המחשוב שלה, שהביאו לעיכובים בהמראות. זמן קצר לאחר מכן דיווחו משתמשים על תקלות בשירותי אפל, ובהם שירות התשלומים אפל פיי, אייקלאוד ושירותים נוספים. אפל הסבירה כי עדכון פנימי גרם לחלק מהשיבושים ושללה קשר למתקפה חיצונית.
אלא שהאירוע שהגביר במיוחד את תחושת חוסר הביטחון התרחש ביום שלישי, כאשר נודע שגם הסוכנות לביטחון לאומי, ה-NSA, התמודדה עם תקלה ברשת תקשורת פנימית המשמשת להעברת מידע מסווג.
הסוכנות, שאמונה בין היתר על איסוף מודיעין אותות ועל הגנת מערכות תקשורת רגישות, אינה גוף שהציבור רגיל לשמוע על תקלות במערכותיו. העובדה שגם היא נפגעה באותו שבוע תרמה לתחושה שמשהו חריג במיוחד מתרחש במערכת הטכנולוגית האמריקנית.
הרשויות מסרו כי התקלה אירעה במהלך עבודות תחזוקה ועדכוני מערכות שגרתיים. גם במקרה הזה לא נמצאו ראיות למעורבות של גורם עוין.
אלא שבזמן שהממשלה ניסתה להרגיע, חלק מהאמריקנים כבר עברו למעשים.
בחנות לציוד עודפים והישרדות בשכונת פאלמס בלוס אנג'לס נרשמה התעניינות מוגברת במכשירי רדיו המופעלים באמצעות סוללות. ג'יימי ניילור, מנהלת החנות, הסבירה לתחנת KTLA כי אנשים מתחילים להבין עד כמה הם תלויים בטלפונים הניידים שלהם. במקרה של הפסקת חשמל ממושכת, אי אפשר יהיה להטעין את המכשירים, ולכן רדיו פשוט עשוי להפוך לאחד האמצעים היחידים לקבלת מידע.
בחנות אחרת, Brigadoon Army Surplus בדל סיטי שבאוקלהומה, המצב היה דרמטי עוד יותר. בעל החנות סיפר כי אזלו מלאי מנות המזון המוכנות לשעת חירום, טבליות לטיהור מים ומסנני מים אישיים. לדבריו, הלקוחות חוששים מקריסת תשתיות ומצטיידים בהתאם.
גם ברשת קוסטקו נרשמו סימנים לעלייה בביקוש למוצרי חירום. דייוויד בלינגר, אנליסט בכיר בבנק ההשקעות מיזוהו, ציין בדוח שפרסם השבוע כי 21 מתוך 26 דגמי הגנרטורים היקרים ביותר שהוצעו באתר החברה היו אזלו מהמלאי נכון ליום ראשון בערב. עם זאת, הנתון לבדו אינו מוכיח שכל המחסור נגרם בעקבות התקלות.
בינתיים, משפחות אמריקניות רבות אינן מסתפקות ברכישת גנרטור. קמיל סיברט, אם צעירה בת 25 מאינדיאנה, סיפרה כי היא ובעלה נסעו לוולמארט ורכשו שימורים, מכלי מים, ויטמינים ותרופות ללא מרשם. הם גם מילאו את מכלי הדלק במכוניותיהם.
סיברט עוסקת בהיערכות למצבי חירום כבר שלוש שנים, אך לדבריה רצף התקלות האחרון הפך תרחיש שנראה בעבר תיאורטי לאפשרות שהיא מתייחסת אליה ברצינות רבה יותר.
אמריקני אחר, מכונאי מטוסים לשעבר בן 60, סיפר כי השקיע בחודש האחרון כ-3,500 דולר בציוד נוסף, ובהם תחנת כוח סולארית ניידת, מכלי גז, תנור חימום ומזון לשעת חירום.
התופעה אינה מוגבלת רק לאנשים שהתעניינו בעבר בהישרדות. לפי הוושינגטון פוסט, גם שני גורמים בסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום, FEMA, הודו בעילום שם כי רצף התקלות מטריד אותם באופן אישי. אחד מהם סיפר כי חברים ותיקים פנו אליו כדי לשאול אם עליהם להתחיל להיערך לאסון רחב היקף. גורם אחר סיפר כי משך מזומנים נוספים למקרה חירום.
הרשתות החברתיות אינן מסייעות להרגיע את האווירה. סרטונים המזהירים מפני הפסקת חשמל כלל-ארצית ומתקפות סייבר מסתוריות צוברים תשומת לב, וחלקם נוצרו באמצעות בינה מלאכותית. במקרים מסוימים הופצו גם טענות חסרות בסיס שלפיהן ניסוי של מערכת התרעות החירום הפדרלית היה למעשה הכנה לקריסה מתוכננת של רשת החשמל.
בודקי עובדות וסוכנויות ידיעות הבהירו כי אין ראיות לתרחישים הללו. גם התרגיל שביצעה FEMA השבוע במערכות ההתרעה היה ניסוי מתוכנן, ולא סימן לאירוע ביטחוני מתקרב.
הנושא הגיע גם לקונגרס. בדיון שנערך ביום רביעי בוועדת ביטחון המולדת של בית הנבחרים נדרשו בכירי מערכת הביטחון להסביר מה עומד מאחורי שורת התקלות. מנהל המודיעין הלאומי, ג'יי קלייטון, שר ביטחון המולדת מארקוויין מולין ובכיר ה-FBI כריסטופר ראיה הבהירו כי המידע הקיים אינו מצביע על מתקפה מתואמת או על מעורבות של מדינה זרה.
קלייטון הסביר כי מדובר בתקלות נפרדות הקשורות לעבודות תחזוקה ולשינויים טכנולוגיים. מולין אף אמר שהוא בטוח ב-98% שאין מדובר בפעילות עוינת מצד אויביה של ארצות הברית.
ובכל זאת, חלק מהמחוקקים נותרו ספקנים. הסנאטור הרפובליקני ריק סקוט דרש שקיפות רבה יותר מצד הממשלה והחברות המעורבות, בטענה שהציבור מרגיש שאינו מקבל את מלוא המידע. הסנאטור ג'וש האולי ממיזורי אמר כי אם כל האירועים הם צירוף מקרים, מדובר בצירוף מקרים יוצא דופן במיוחד.
לצד הדיון על אפשרות של מתקפת סייבר, מומחי טכנולוגיה מעלים שאלה מטרידה אחרת: האם אמריקה הפכה תלויה מדי במספר קטן של מערכות מחשוב מורכבות, כך שגם תקלות תחזוקה רגילות מסוגלות לשבש את חייהם של מיליוני בני אדם?
חברות התעופה מסתמכות על מערכות תקשורת, הבנקים על תשתיות תשלומים, בתי עסק על שירותי ענן, והציבור הרחב על טלפונים חכמים ואפליקציות. כאשר אחת המערכות האלה מפסיקה לעבוד, ההשפעה עלולה להתפשט במהירות גם לארגונים שלא סבלו מתקלה ישירה.
לדברי מומחים, התפתחות הבינה המלאכותית מוסיפה ממד חדש לאתגר. כלים מתקדמים מאפשרים לזהות חולשות תוכנה במהירות גבוהה יותר, אך גם מחייבים לבצע עדכונים ותיקונים בתדירות גבוהה יותר. במערכות ישנות שלא תוכננו לקצב כזה, אפילו עבודות תחזוקה עלולות לגרום לשיבושים נרחבים.
יש גם הבדל מהותי בין היערכות סבירה לשעת חירום לבין היסחפות לפאניקה. מומחי חירום ממליצים למשפחות להחזיק מלאי בסיסי של מים, מזון שאינו דורש קירור, תרופות חיוניות, פנסים ואמצעי תקשורת חלופיים. אלה אמצעים שיכולים לסייע בעת סופה, רעידת אדמה או הפסקת חשמל מקומית, גם בלי להניח שאסון לאומי נמצא מעבר לפינה.
באירופה כבר הושקו תוכניות המעודדות משפחות להחזיק ציוד שיספיק לפחות ל-72 שעות. בבריטניה הושק בחודש שעבר קמפיין ממשלתי הקורא להיערכות דומה, בעוד שבארצות הברית מתנהל כעת ויכוח ציבורי על השאלה אם הממשלה מספקת לאזרחים הסברים מספקים לגבי עמידות התשתיות.
נכון ליום חמישי, 19 בנובמבר, אין ראיות לכך שרצף התקלות קשור למתקפת סייבר מתואמת, למזימה איראנית או לאיום מיידי של קריסה כוללת. ההסברים שסיפקו החברות והרשויות מצביעים בעיקר על בעיות תוכנה, תחזוקה וציוד תקשורת.
אבל העובדה הזאת אינה משנה את התחושה שהתפשטה בקרב חלק מהאמריקנים. במשך שנים התרגלו לכך שהמטוסים ממריאים, הבנקים מעבירים כספים, האימיילים מגיעים והטלפונים מאפשרים לבצע כמעט כל פעולה יומיומית. בתוך פחות משבוע, כל אחת מההנחות האלה עמדה למבחן.
והתוצאה ניכרת כעת במדפי חנויות ההישרדות, במחסור בחלק מדגמי הגנרטורים ובמשפחות שמתחילות לשאול שאלה שפעם הייתה שמורה בעיקר לחובבי תרחישי יום הדין: מה נעשה אם יום אחד כל המערכות פשוט יפסיקו לעבוד?