על שער המגזין נראית השחקנית ויולה דייוויס חזקה ומרשימה, מלאת ביטחון. מסתבר שלא תמיד זה היה כך. בשנת 2011 כיכבה לצד כוכבות אחרות בסרט "העזרה", שבימים אלו הפך לשנוי במחלוקת בשל הגזענות שמוצגת בו. הסרט מספר את סיפורן של עוזרות בית שחורות בשנות ה- 60, במיסיסיפי. בזמן ההוא עוד הייתה ההפרדה הגזענית חיה ובועטת. התפקיד של ויולה בסרט זיכה אותה בפרס גלובוס הזהב, פרס גילדת השחקנים (SAG) וכמובן האוסקר הנחשק. אך גם עם כל הכבוד שרחשו לה על התפקיד היא עדיין זוכרת אותו ברגשות מעורבים.
"אני לא יכולה לתאר לך את האהבה שאני רוחשת לנשים האלה (חברותיה לקאסט בסרט), והאהבה שהן רוחשות כלפי", אמרה בראיון, "אבל בכל סרט האם האנשים מוכנים לאמת?". דייוויס חלקה את המסך עם שחקניות מדהימות כמו ג'סיקה צ'סטיין, אוקטביה ספנסר, אמה סטון ועוד. "אין אדם שלא מבודר בעת צפייה בסרט, יש בי חלק שמרגיש כאילו בגדתי בעצמי ובאנשי, בגלל שהייתי בסרט שלא היה מוכן לספר את כל האמת".
שער המגזין בו מככבת ויולה
הראיון של דיוויס, כוכבת הסדרה "המדריך לרוצח", מגיע בעת שבה תנועת ה- BLM נמצאת בשיאה והשיח אודות גזענות הפך תדיר יותר ופתוח יותר. לתחושתה של ויולה, הסרט לא נועד עבור אלה שהוא מספר עליהם, הקהילה האפרו-אמריקאית, אלא הוא "נועד לשרת את הקהל הלבן".
אם כך נשאלת השאלה מדוע בחרה זוכת האוסקר להשתתף בסרט בכל זאת? זו הייתה תשובתה: "אני הייתי שחקנית בדרך שניסתה להיכנס לתעשייה. אין מספיק הזדמנויות שם בחוץ כדי להביא לקהל שחקנית עלומת שם ושחורה". היא הוסיפה לומר שלדעתה חסרות נשים שחורות, כהות- עור שנמצאות בתוך מאגר השחקנים ההוליוודים. "לא הרבה נרטיבים מושקעים באנושיות שלנו. הם מושקעים ברעיון של מה זה אומר להיות שחור."
לצידה של אוקטביה ספנסר בסרט "העזרה"
דייוויס מקפידה לדבר על הדברים כדי להציף אותם ולהביא אותם למודעות הציבור כי היא מאמינה שיש לה שליחות נוספת לצד עבודתה כשחקנית. "העבודה שלי היא לא כל מי שאני. כשהייתי צעירה הייתי אומרת 'משחק זה לא מה שאני עושה, זה מה שאני', אני מסתכלת על עצמי וחושבת 'על מה לעזאזל דיברתי?".