״הוט קוטור״ עוקב אחר אסתר, המנהלת של בית התפירה של מותג האופנה ׳דיור׳, המתגוררת בפאתי פריז. יום אחד, כבר בתחילת הסרט, שתי נשים ערביות גונבות לאסתר את התיק, בו הן מוצאות טלאי צהוב, המרמז על המוצא היהודי של הגיבורה.
שתי הגונבות משוכנעות שמדובר במזל רע, וכך הן נפגשות עם אסתר, כאשר הגיבורה שלנו לא רק שלא כועסת עליהן, אלא מציאה לאחת מהן עבודה כתופרת אצלה, בבית האופנה של דיור. די מהר מתגלה כי עובדים רבים במקום ממוצא מוסלמי, וג׳אד, זו שגנבה את התיק, מרגישה את פער המעמדות ושולפת ציפורניים.
אך אסתר אינה מתרגשת ממנה, ורואה את הפוטנציאל הקיים בה. כך הסרט למעשה מצליח לגעת (בעדינות) בנושאים כמו פערי מעמדות, הגירה, וכדומה, אך הוא עושה זאת באופן חכם ונוגע ללב. נכון, הסרט אינו חף מקלישאות, אך הוא בכל זאת מספק חווית צפייה אותנטית ורעננה.
בסופו של דבר, ״הוט קוטור״, למרות הביקורת הרבה שבו, הוא סרט עדין ונעים, אפילו אופטימי לפרקים, והוא מספק הצצה נדירה ומרתקת אל מאחורי הקלעים של התעשייה הכי רווחית ומצליחה בעולם, הצצה שהיא בגדר חובה בעיקר לחובבי הז׳אנר.