מערכת יחסים עדינה ומורכבת בין אב לבתו: סרטה החדש של שרלוט וולס

״אחרי השמש״ הוא סרט קטן, אינטימי, אך באותה נשימה מרהיב ונוגע ללב, מתחילתו ועד לסיומו. אמנם על פניו, קורה בו מעט מאוד, ובכל זאת, הוא מצליח לרתק כבר מהדקות הראשונות, הרבה מכך הודות לצמד השחקנים הראשיים, הבימוי והצילום. 

העלילה מרחשת בריזורט בטורקיה, ובמרכז אב ובתו בת ב-11 אשר נהנים יחד בחופשה וזמן איכות משותף. אך די מהר אנו מבינים כי למעשה אנו מקבלים הצצה מאוחרת, מנקודת מבטה של הילדה שכבר התבגרה, וזוכרת את החופשה באופן מסוים. תחילה, השניים מגיעים למקום, ופשוט נהנים זה מחברת זו - צוללים, מטיילים, מבקרים בחנויות, וסתם נחים תחת השמש.

סופי בת ה-11 היא ילדה חכמה, סקרנית, ומלאת חיים, אביה לעומת זאת, שנפרד מאימה לא מזמן, נראה מעט מסוגר, כמעט מדוכא. אך מה שברור כבר מההתחלה הוא אהבתו הגדולה לבתו. בין סצנות מרהיבות ונעימות, השניים גם נקלעים לכל מיני סיטואציות מורכבות ומאתגרות, מה שמבליט את היחסים המורכבים בין השניים.

כאמור, הצילום הוא ללא ספק אחד מנוקודת החוזקה של הסרט כולו, אשר מצליח להעביר סצנות עדינות וללכוד אינטימיות עדינה הן של המקום והן של היחסים בין השניים. גם הפסקול של הסרט נהדר, והוא מצליח לעטוף את הכל בעטיפה ראויה ומתאימה, המחזקת את הרגש וההזדהות של הצופה.

נכון, לא מדובר בשובר קופות שחייב לרוץ ולראות על המסך הגדול, ובכל זאת, דווקא בגלל ש״אחרי השמש״ הוא סרט כה עדין וחכם, הצפייה בקולנוע מטיבה עימו. אם אתם חובבים יצירות קולנוע מסוג זה, אל תפספסו את הצפייה.