"לנשום עמוק" הוא דוקו עוצר נשימה על זוג צוללנים שלא מוכנים להרים ידיים

מגיל צעיר התבלטה אליסיה זקיני האיטלקייה בכישרון יוצא דופן ובתשוקה לענף ספורט לא שגרתי: צלילה חופשית, כלומר צלילה לעומק ללא מכל אוויר. היא הצליחה לגמוע מעמקים בנשימה אחת עוד כנערה צעירה וכשסוף סוף הגיעה לגיל המותר, שברה שיאי עולם כמתמודדת בתחרויות. סטיב קינאן האירי נולד בצד השני של אירופה, באירלנד, אבל נמלט מחיים רגילים לשנים של תרמילאות באפריקה. 

בסופו של דבר התיישב בסיני, התאהב בצלילת עומק ואחרי תאונת צלילה שהיה מעורב בה, הפך לצוללן בטיחות: אלו המלווים את הספורטאים המתחרים ושומרים על חייהם בדרך חזרה מעלה. המפגש בין זקיני וקינאן על רקע האהבה לספורט והעיסוק המשותפים כמו נועד לקרות. חיבור בין שני אנשים דומים שנועד להטיס את שניהם קדימה. ביחד, הם יכולים לכבוש שיאים חדשים, אבל הים הוא מסוכן וצלילה חופשית היא ספורט שגובה קורבנות בנפש. האם יוכלו באמת לצאת מכל זה ללא פגע?

"לנשום עמוק" הוא מותחן דוקומנטרי שעלה לאחרונה בנטפליקס ומספר את סיפורם של השניים. זוהי חוויה ויזואלית שצפייה ביתית בה לא ממצה את הפוטנציאל המלא שלה, אבל היא מרהיבה בכל זאת. מרחבי הים, הדממה הבולעת את הצוללנית והצוללן, תיאור החוויה הפיזית והחוויה הנפשית, כולם מרתקים ומושכים מאוד. התמונות — אי אפשר שלא לקרוא להן מראות אימה, הוכחה לכל מה שעלול להשתבש — יוצרות סרט מרשים מאוד. האסון, שהאפשרות שיקרה מרחפת כל הזמן מעל הסרט, הוא מציאות שאי אפשר לחמוק ממנה. למרות שהסוף כמו כתוב מההתחלה ולמרות שהוא ידוע למי שיתעניין בדמויות ובסיפור, לא כדאי להחמיץ את הסרט הזה.

מה שמייחד את "לנשום עמוק" היא הפתעה תסריטאית שמגיעה בסופו. היא מחוללת תפנית לא צפויה בעלילה, אבל גם מדגישה את העובדה שגם בקולנוע הדוקומנטרי הבמאים אינם אלא מספרי סיפורים שמשתמשים בשלל תכסיסים ותחבולות. הם משחקים עם הציפיות של הצופים, הם יוצרים להם חוויה ואווירה, הם יכולים להתל בהם בקלות יתרה. רק שבסרט תיעודי שבו המוות נוכח משחקים מן הסוג הזה עלולים להשאיר טעם לוואי לא נעים.