כל מי שהיה במסעדה, בחנות מכולת או במגרש המכוניות במהלך השנים האחרונות לא יכול להכחיש את האינפלציה.
אבל למרות מה שהממשל הפדרלי אומר על הצלחת מאמציו נגדה, דגלים אדומים ממשיכים לצוץ במקומות המוזרים ביותר.
קחו לדגומה את הסטריפ של לאס וגאס.
בתי קזינו על הסטריפ, ידועים מזה זמן רב בניסיון לקחת את הכסף של כולם, מהלוויתן בעל הכיס השמן ביותר, ועד לגוזר הקופונים שחנה במוטל 6 מול הקזינו אקסקליבר, אך עתה בתי הקזינו מודים סוף סוף שיש דולרים שפשוט לא שווים את המאמץ מבחינתם.
כבר בחודש אוגוסט, הוול סטריט ג'ורנל דיווח על ירידה במספר השולחנות שבהם אפשר לשחק בלאק ג'ק בקזינואים של ווגאס, בעוד שכמות ההכנסות שהרוויחו בתי ההימורים מבלאק-ג'ק נותרה גבוהה משום שבתי הקזינו הציעו חוקים גרועים יותר לשחקנים, כמו תשלום 6:5 כאשר שחקן מקבל "בלאק ג'ק" ולא את ה-3:2 המסורתי.
אך עתה נראה כי בתי קזינו ב-Strip גם החליטו לבטל לחלוטין שולחנות נמוכים, כלומר את האפשרות לשחק עבור שחקנים שרוצים להסתכן ב-5 או 10 דולרים ביד אחת של בלאק ג'ק. החבר'ה האלה יתקשו עכשיו למצוא שולחן.
הפרשנות האופטימית היא שבתי קזינו מצליחים להתאים את עצמם לקהל עשיר יותר ומעלים לא רק את המינימום על השולחן, אלא גם את מחיר חדרי המלון.
אבל היעלמותן של אפשרויות הימורים במחירים נמוכים מתרחשת במקומות רחוקים גם מהסטריפ הזוהר של לאס וגאס.
וזה לא רק מגבלות שולחן שבהן בתי הקזינו נואשים לעוד כסף שכן אפילו משחקים קלאסיים רואים את החוקים משוכתבים כדי להכניס יותר דולרים מכל שחקן.
בעוד שגרסת הרולטה הקלאסית מציעה כידוע כ-18 מספרים אדומים, וכ-18 מספרים שחורים, ואפס ירוק בודד שבו הבית מנצח, בתי קזינו בווגאס מציעים כיום בדרך כלל גלגלי רולטה עם שלושה אפסים!, מה שמגדיל באופן מסיבי את היתרון של הבית.
הסטריפ הוא גם לא יעד ההימורים היחיד שבו הדולר לא חזק כמו פעם.
עתה בתי קזינו רבים אפילו מסירים משחקי שולחן אחרים כדרך להגיב לאינפלציה ולעלויות העבודה הגבוהות של דילרים או עובדים מרובים.
גם כרטיסי לוטו, חוו עלייה במחיר.
טקסס מוכרת כעת כרטיס גירוד בשווי 100 דולרים, ומפעל הפיס של ג'ורג'יה מתנסה בהפסקת מכירת כרטיסי הגרלה של דולר אחד, ואת החלפתם בכרטיסים של 2 או 5 דולרים.
כשאפילו ספקי החטאים המסורתיים מתחילים לסרב לדולרים, קשה להרגיש טוב לגבי הכלכלה.
האם החזקת הדולר הופכת להימור בפני עצמו?.