מהחנות שנסגרה בלוס אנג'לס לשערורייה ארצית: מאות תלונות נגד חברת הקוסמטיקה של המשפחה הישראלית

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

תחקיר ארצי שפורסם הבוקר, 14 באוקטובר, על ידי הרדיו הציבורי האמריקני חושף מאות תלונות של צרכנים מחנויות טיפוח ברחבי ארצות הברית, שלכאורה פעלו בשיטות דומות - דוגמיות חינם, הזמנה להיכנס לחנות, שיחות מכירה אגרסיביות, עסקאות בסכומי עתק ובמקרים מסוימים גם חיובים שלטענת הלקוחות לא אושרו על ידם.

דפנה ויינגרטן, הבעלים של קבוצת "מזל" (Mazal Group), ובעלה אלי ויינגרטן, משתתפים במסיבת ההשקה של המותג Vine Vera בסנטורי סיטי, קליפורניה, בשנת 2012.

העיתונאים שעמדו מאחורי התחקיר ראיינו יותר מ-50 אנשים, עברו על מאות תלונות צרכניות, מסמכי בתי משפט ומסמכים פנימיים. בסך הכל נבדקו כמעט 500 תלונות שנגעו לחנויות שונות, בעלים שונים ושמות מסחריים שונים - אך רבות מהן הובילו לאותה נקודת חיבור: קבוצת מזל, חברה מקליפורניה המנוהלת בידי משפחה שמוצאה בישראל ושולטת בעשרות מותגי קוסמטיקה וטיפוח הנמכרים בחנויות עצמאיות ברחבי העולם.

אחד המקרים הבולטים שנחשפו בתחקיר הוא של אישה בת 82 ממנהטן ביץ' שבקליפורניה. לפי הדיווח, היא יצאה ממפגש מכירה עם חיובים שהגיעו ל-53,500 דולר, שהתפרסו על פני ארבעה כרטיסי אשראי. הסכום העצום נצבר במהלך רכישה של מוצרי טיפוח וטיפולים, כאשר בני משפחתה טענו מאוחר יותר כי היא לא הבינה את מלוא היקף העסקאות שבוצעו.

הסיפור מזכיר במידה רבה את המקרה שפרסמנו מטופנגה, שבו צעיר עם מוגבלות נקלע לעסקה של עשרות אלפי דולרים בחנות למוצרי קוסמטיקה. בעקבות הפרסום החנות נסגרה, והסיפור עורר סערה מקומית. אלא שהתחקיר החדש מצביע על כך שהטענות אינן מוגבלות לחנות אחת, לקניון אחד או אפילו למדינה אחת.

דוכן ששי כהן שכר בקניון בווירג'יניה.

לפי התחקיר, תלונות דומות נאספו ממקומות שונים ברחבי ארצות הברית - מקניונים במישיגן ועד ספא בבתי מלון בהוואי. לקוחות תיארו דפוס שבו אנשי מכירות מציעים תחילה מוצר חינם או טיפול קצר, ובהמשך מגבירים את הלחץ לרכוש חבילות יקרות בהרבה.

כמה מהלקוחות סיפרו כי הוצגו בפניהם הנחות מיוחדות, מבצעים שאמורים להסתיים מיד או הבטחות שמדובר במחיר חד-פעמי שאסור לפספס. אחרים טענו כי לאחר שביקשו לבטל את העסקה או להחזיר מוצרים, נתקלו במדיניות שלפיה המכירה סופית.

שי כהן, אזרח ישראל, חכר מספר חנויות ודוכנים באזור וושינגטון הבירה. על פי רשומות פדרליות, הוא העסיק כ-60 עובדים ללא היתר עבודה והכניס סכום של כ-4 מיליון דולר בין השנים 2011 ל-2013.

אחד הממצאים הבולטים בתחקיר נוגע לפער בין העלות הסיטונאית של חלק מהמוצרים לבין המחיר המומלץ לצרכן. מסמכים פנימיים שנבדקו במסגרת התחקיר מצביעים, לפי הדיווח, על מוצרים שבהם המחיר לצרכן יכול להיות גבוה עד פי 130 מהמחיר הסיטונאי.

פער כזה אינו בהכרח בלתי חוקי בפני עצמו - חברות רשאיות בדרך כלל לקבוע מחירי מכירה גבוהים בהרבה מעלות הייצור או האספקה - אך בהקשר של תלונות חוזרות על לחצי מכירה וחיובים בסכומים גבוהים, הנתון מקבל משמעות אחרת. הוא מסביר עד כמה רווחית יכולה להיות עסקה אחת שבה לקוח משתכנע לרכוש כמה מוצרים או חבילת טיפולים.

התחקיר אף חוזר יותר מעשור אחורה. לפי הפרסום, סוכנים פדרליים תיעדו בעבר מה שהוגדר על ידם כ"תוכנית לחיובי יתר בכרטיסי אשראי" בחנויות שמכרו כמה מאותם מותגים. החקירות מאותה תקופה חשפו גם עבירות הגירה והלבנת הון, שהובילו ליותר מתריסר הודאות באשמה.

עם זאת, חשוב להפריד בין אותן פרשות ישנות לבין החברות והחנויות הפועלות כיום. אין בתחקיר טענה שכל חנות המשווקת את המותגים מעורבת בהתנהלות פסולה, ואין טענה שכל בעל חנות פועל באותה צורה.

קבוצת מזל מסרה בתגובה לתחקיר כי היא אינה מחזיקה בחנויות הקמעונאיות ואינה מפעילה אותן. לדבריה, החנויות הן עסקים עצמאיים שרוכשים ומשווקים את המוצרים. החברה גם הדגישה כי היא אינה מייצרת את המוצרים בעצמה.

המשפחה והחברה דחו טענות שלפיהן הן אחראיות להתנהלות הנטענת בחנויות ואמרו כי לא ביצעו מעשים פסולים. מבחינתן, האחריות להתנהלות מול הלקוחות מוטלת על בעלי החנויות והמפעילים העצמאיים.

וזו בדיוק הנקודה שהופכת את התחקיר החדש למשמעותי הרבה יותר מהסיפור המקומי בטופנגה. החנויות אולי נושאות שמות שונים ומוחזקות בידי אנשים שונים, אבל התחקיר מצא קשר חוזר בין רבות מהן לבין אותם מותגים ואותה שרשרת הפצה.

עבור הקהילה הישראלית בארצות הברית מדובר בסיפור רגיש במיוחד. קבוצת מזל מנוהלת בידי משפחה שמוצאה בישראל, והמותגים שלה מוכרים היטב בקניונים ובחנויות טיפוח ברחבי המדינה. הפרסום הארצי עלול כעת להציב תחת זכוכית מגדלת לא רק את החנות בטופנגה אלא את כל המודל העסקי שסביב המותגים.

המקרה של טופנגה נראה בתחילה כמו תלונה מקומית קשה במיוחד. אחרי כמעט 500 תלונות, עשרות ראיונות ותיעוד שמגיע ממדינות שונות - השאלה כבר אינה רק מה קרה ללקוח אחד בלוס אנג'לס, אלא כיצד שוב ושוב הגיעו לקוחות ברחבי ארצות הברית לקופה עם חשבונות של אלפי ולעיתים עשרות אלפי דולרים.