
השבוע התקרבה הרפואה צעד משמעותי לפתרון הבעיה. שני מחקרים חדשים, שפורסמו בכתב העת הרפואי JAMA ב-13 וב-19 בנובמבר, מצאו כי שבר זעיר של חלבון הנמצא בזרם הדם עשוי להעיד על הצטברות חלבון טאו פגום במוחם של אנשים החולים ב-CTE. אם הממצאים יאומתו במחקרים גדולים יותר, ייתכן שבעתיד תספיק בדיקת דם כדי לזהות לפחות חלק ממקרי המחלה אצל אנשים חיים.
החלבון שבו מדובר נקרא eMTBR-tau243. הוא קשור לחלבון טאו, שבמצב תקין מסייע לתפקודם של תאי העצב, אך במחלות ניווניות מסוימות עובר שינויים ומצטבר במוח בצורת משקעים וסבכים הפוגעים בתפקודו. הצטברות חריגה של טאו היא אחד מסימני ההיכר של CTE, מחלה שנקשרה לחשיפה ממושכת לפגיעות ראש חוזרות.
הבעיה היא שריכוז החלבון בדם זעיר במיוחד. ד"ר ניקולס אשטון, אחד ממובילי המחקר במערכת הבריאות באנר שבאריזונה, המחיש את הקושי באמצעות דימוי יוצא דופן: דמיינו קוביית סוכר המחולקת ל-200 חלקים, שאחד מהם מושלך לבריכת שחייה אולימפית. המשימה של החוקרים דומה לניסיון למצוא את החלקיק הזה בתוך רבע שעה.
עד לאחרונה, איתור כמויות קטנות כל כך של החלבון היה כמעט בלתי אפשרי. אלא שהתקדמות בטכנולוגיות המעבדה ובשיטות המדידה אפשרה לחוקרים לזהות ריכוזים נמוכים במיוחד של החומר בדגימות דם שנשמרו במשך שנים.

לממצאים יש משמעות מיוחדת גם עבור הורים אמריקנים המתלבטים אם לאפשר לילדיהם להשתתף בפוטבול מגיל צעיר. בליגות הנוער ובבתי הספר בארצות הברית משחקים מיליוני ילדים ובני נוער בענפי ספורט הכרוכים במגע פיזי ובסיכון לפגיעות ראש. האפשרות שבעתיד יהיה ניתן לזהות נזק מוחי מצטבר באמצעות בדיקת דם עשויה להשפיע על הדרך שבה רופאים, מאמנים ומשפחות מקבלים החלטות בנושא.
הגילוי הראשון התרחש כמעט במקרה. צוות חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, בראשות ד"ר צ'יהירו סאטו וד"ר קנטה הוריה, עסק בבדיקת החלבון בהקשר של מחלת אלצהיימר. במהלך המחקר התגלתה דגימה חריגה של אדם שלא סבל מאלצהיימר, אך בדמו נמצאה רמה גבוהה במיוחד של הסמן.
כאשר בדקו החוקרים את ממצאי הנתיחה שלאחר המוות, התברר שאותו אדם סבל מ-CTE מתקדם. הגילוי הוביל אותם לבחון את החלבון גם בקרב אנשים אחרים שמחלתם אושרה בבדיקות מוח לאחר המוות.
במחקר הרחב יותר נכללו 229 משתתפים וקבוצות השוואה, ובהם חולים במחלות מוח שונות. אצל אנשים שסבלו מ-CTE מתקדם נמצאו רמות גבוהות של הסמן בהשוואה לאנשים בריאים, ונראה היה שריכוזו קשור להיקף הפגיעה במוח. עם זאת, החוקרים מצאו שהחלבון עשוי להיות מוגבר גם במחלות ניווניות אחרות, ולכן לא מדובר בסמן ייחודי ל-CTE.
במקביל, צוות חוקרים מאוניברסיטת בוסטון וממערכת הבריאות באנר הגיע לממצאים דומים. במחקר השני נבדקו דגימות דם של 21 שחקני פוטבול לשעבר, שנלקחו מהם בעודם בחיים. כל המשתתפים מתו בהמשך ותרמו את מוחם למחקר, כך שניתן היה להשוות בין רמות החלבון שנמדדו בדם לבין הממצאים האמיתיים ברקמת המוח.
מתוך 21 השחקנים, 18 אובחנו לאחר מותם כחולים ב-CTE. החוקרים גילו כי רמות החלבון בדם היו גבוהות במיוחד אצל מי שסבלו מהשלבים המתקדמים של המחלה. לעומת זאת, אצל מי שלא חלו ב-CTE, או שסבלו משלב מוקדם בלבד, נמצאו בדרך כלל רמות נמוכות בהרבה.
ד"ר מייקל אלוסקו, ממנהלי מרכז המחקר ל-CTE באוניברסיטת בוסטון, הגדיר את הממצאים כהתקדמות משמעותית. לדבריו, היכולת לזהות קשר בין סמן ביולוגי בדם לבין הפתולוגיה שנמצאה לאחר המוות היא צעד חשוב לקראת פיתוח בדיקה שתוכל לסייע לרופאים במהלך חיי המטופל.
אולם כאן בדיוק נמצא גם הגבול של הבשורה. המחקרים עדיין קטנים מאוד, ובמחקר של בוסטון היו רק שני חולים שאובחנו בשלבים המוקדמים של CTE. בשני המקרים הללו הסמן לא הצליח להבחין באופן ברור בין המחלה לבין היעדרה. המשמעות היא שגם אם בעתיד הבדיקה תצליח לזהות מחלה מתקדמת, עדיין לא ברור אם תוכל לאתר אותה בזמן שבו ניתן יהיה לפתח התערבות יעילה.
קושי נוסף הוא שאלצהיימר ו-CTE עלולות להתקיים אצל אותו אדם. גם במחקר של בוסטון נמצאו משתתפים שסבלו משתי המחלות במקביל, ובחלק מהמקרים הללו נמדדו רמות גבוהות במיוחד של החלבון. החוקרים יצטרכו ללמוד כיצד להבחין בין המצבים, כדי למנוע תוצאות מטעות.
לכן המומחים מדגישים שאין כיום בדיקת דם מאושרת שמסוגלת לקבוע אם אדם חי סובל מ-CTE. אדם שחושש שנפגע בעקבות שנים של משחק פוטבול או חבטות ראש חוזרות אינו יכול להסתמך על הסמן החדש כאבחנה רפואית. גם תסמינים כמו שכחה, דיכאון או שינויים באישיות אינם מוכיחים כשלעצמם את קיומה של המחלה, משום שהם עלולים להיגרם מסיבות רבות אחרות.
הממצאים מתפרסמים בתקופה שבה גובר החשש מהשלכותיה ארוכות הטווח של החשיפה לחבטות ראש, במיוחד בענף הפוטבול האמריקני. במחקר נוסף שפורסם בסוף אוקטובר בחנו חוקרים מאוניברסיטת בוסטון נתונים של 2,362 שחקני NFL לשעבר שמתו בין השנים 2008 ל-2023.
מתוך 387 שחקנים שמוחם נבדק לאחר מותם, אצל 362, כלומר כ-94%, נמצאו סימני CTE. אלא שהחוקרים ידעו שמדובר במדגם שאינו מייצג בהכרח את כלל השחקנים: משפחות של שחקנים שסבלו מבעיות זיכרון או מתסמינים קוגניטיביים נטו הרבה יותר לתרום את מוחם למחקר.
לאחר שניסו לתקן את ההטיה הזאת באמצעות מודל סטטיסטי, העריכו החוקרים כי כ-74.5% משחקני ה-NFL לשעבר שמתו בתקופה שנבדקה נשאו סימנים פתולוגיים של המחלה. זהו אומדן מחקרי לגבי אוכלוסיית השחקנים שנפטרו באותן שנים, ולא קביעה ששלושה מכל ארבעה שחקנים פעילים או חיים חולים כיום ב-CTE.
הנתונים הללו מצטרפים למחקרים קודמים שהצביעו על קשר בין משך החשיפה לפגיעות ראש לבין הסיכון למחלה. מחקר משנת 2019 מצא כי הסיכון ל-CTE גדל ככל ששחקן צבר שנות פעילות רבות יותר בפוטבול, עם הכפלה משוערת של הסיכון בכל 2.6 שנות משחק נוספות.
הבעיה אינה מוגבלת למגרשי הפוטבול המקצועני. סימני CTE התגלו גם אצל שחקני הוקי ורוגבי, מתאגרפים, אנשי צבא שנחשפו לפגיעות הדף ואנשים שסבלו מפגיעות ראש חוזרות במסגרת אלימות במשפחה. החוקרים עדיין מנסים להבין מדוע חלק מהאנשים שנחשפו לפגיעות כאלה מפתחים את המחלה ואחרים אינם מפתחים אותה.
לממצאים יש משמעות מיוחדת גם עבור הורים אמריקנים המתלבטים אם לאפשר לילדיהם להשתתף בפוטבול מגיל צעיר. בליגות הנוער ובבתי הספר בארצות הברית משחקים מיליוני ילדים ובני נוער בענפי ספורט הכרוכים במגע פיזי ובסיכון לפגיעות ראש. האפשרות שבעתיד יהיה ניתן לזהות נזק מוחי מצטבר באמצעות בדיקת דם עשויה להשפיע על הדרך שבה רופאים, מאמנים ומשפחות מקבלים החלטות בנושא.
אולם ההשלכות האפשריות חורגות הרבה מעבר לספורט. אבחון מוקדם ומהימן של CTE יוכל לסייע בהפרדה בינה לבין מחלות אחרות, לאפשר גיוס מדויק יותר של משתתפים לניסויים קליניים ולפתוח פתח לפיתוח תרופות ייעודיות. כיום, בהיעדר דרך ודאית לזהות את המחלה אצל אדם חי, קשה מאוד לבדוק אם טיפול מסוים מסוגל לעצור את התקדמותה.
החוקרים מצביעים על התקדים של מחלת אלצהיימר. גם שם, במשך שנים רבות, הסתמכה הרפואה בעיקר על תסמינים ועל בדיקות מורכבות. התקדמות באיתור סמנים ביולוגיים אפשרה לפתח בדיקות מדויקות יותר, להבחין בין סוגי מחלות מוח ולהוביל לניסויים בתרופות המכוונות לתהליכים הביולוגיים שגורמים להן.
חלק מהחוקרים מקווים שבתוך שנים אחדות ניתן יהיה לפתח בדיקה מסחרית שתסייע בזיהוי CTE. אלא שהדרך לשם עדיין דורשת מחקרים על קבוצות גדולות ומגוונות של מטופלים, בדיקה של רגישות הסמן בשלבים מוקדמים והוכחה שאפשר להבחין באמצעותו בין CTE לבין מחלות אחרות.
בינתיים, עבור משפחות של שחקני פוטבול לשעבר, הממצאים אינם מספקים תשובה רפואית מיידית. אבל הם מציעים משהו שלא היה אפשרי במשך יותר ממאה שנה: אפשרות ממשית לזהות בדם את עקבותיה של מחלה שעד כה הסתתרה בתוך המוח עד לרגע המוות.
אם יתברר שהחלבון הזעיר אכן מסוגל לחשוף את המחלה אצל אנשים חיים, ייתכן שבעתיד בדיקת דם פשוטה תצליח להשיב על שאלה שרופאים ומשפחות מנסים לפתור כבר דורות. בינתיים, הסוכרייה שבבריכה האולימפית נמצאה - אבל עדיין צריך להוכיח שהיא יכולה לספר את הסיפור כולו.