
המאגר, המכונה State Action Tracker, הוצג ביום חמישי, 19 בנובמבר, במסגרת פסגת מנהיגים מיוחדת שנערכה בצ'רלסטון שבדרום קרוליינה. את האירוע ארגן ארגון המאבק באנטישמיות Combat Antisemitism Movement, המוכר בראשי התיבות CAM. בפסגה השתתפו קרוב ל-150 מחוקקים, נבחרי ציבור ובכירי ממשל מיותר מ-20 מדינות בארצות הברית.
אלא שדווקא הנתונים שנחשפו במאגר החדש עשויים לעורר את הדיון המעניין ביותר. במדינות שבהן מתגוררות קהילות יהודיות גדולות במיוחד, כמו ניו יורק וקליפורניה, התוצאות נמוכות משמעותית מאלה שנרשמו במדינות אחרות. מנגד, במדינות הדרום נרשמו ציונים גבוהים בשורה ארוכה של תחומי חקיקה ומדיניות.
טקסס ופלורידה קיבלו שתיהן 86 נקודות במדד של הארגון. ארקנסו וג'ורג'יה קיבלו 85 נקודות כל אחת, טנסי 76 ואוקלהומה ואריזונה 72 נקודות כל אחת. לעומתן, קליפורניה קיבלה 36 נקודות בלבד, ניו יורק 16, מסצ'וסטס שבע נקודות, ואילו מיין ומדינת וושינגטון קיבלו אפס.
חשוב להבהיר כי המספרים אינם מייצגים את מספר החוקים שנחקקו בכל מדינה, אלא ניקוד משוקלל שנקבע על פי שיטת המדידה של הארגון. בפלורידה תועדו 16 פעולות שונות, בטקסס 15, בקליפורניה שבע ובניו יורק חמש. אפילו במיין ובוושינגטון, שקיבלו אפס נקודות, מופיעה פעולה אחת בכל מדינה, אך היא אינה מעניקה נקודות לפי הקריטריונים של המדד.

דווקא הנתונים שנחשפו במאגר החדש עשויים לעורר את הדיון המעניין ביותר. במדינות שבהן מתגוררות קהילות יהודיות גדולות במיוחד, כמו ניו יורק וקליפורניה, התוצאות נמוכות משמעותית מאלה שנרשמו במדינות אחרות. מנגד, במדינות הדרום נרשמו ציונים גבוהים בשורה ארוכה של תחומי חקיקה ומדיניות.
הנתונים אינם מלמדים בהכרח היכן מסוכן יותר להיות יהודי, ואף אינם מודדים את מספר התקריות האנטישמיות. מטרת המאגר היא לבדוק אילו צעדים ממשלתיים ומוסדיים ננקטו בפועל, ומה משקלם על פי סולם שקבע CAM.
כך, למשל, מדינה שמעגנת בחוק את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, כולל הדוגמאות הנלוות אליה, יכולה לקבל 25 נקודות. חקיקה להגנה על תלמידים וסטודנטים מפני אפליה אנטישמית עשויה להוסיף עד 20 נקודות, וגם צעדים נגד מימון זר של מוסדות חינוך מקבלים משקל משמעותי.
לעומת זאת, הכרה רשמית בחודש המורשת היהודית-אמריקאית מעניקה חמש נקודות בלבד, וכך גם חקיקה המחייבת לימודי שואה והיסטוריה יהודית. צעדים מסוימים לעידוד קשרי מסחר עם ישראל או להקמת שדולות יהודיות בבתי מחוקקים מעניקים נקודה אחת.
ההבדלים בשיטת הניקוד מסבירים מדוע שתי מדינות שביצעו מספר דומה של פעולות יכולות לקבל תוצאות שונות לחלוטין. חוק מחייב מקבל בדרך כלל משקל גבוה יותר מהכרזה סמלית, והמאגר אינו מעניק ניקוד כפול לכל פעולה נוספת באותו תחום.
עבור הקהילה הישראלית הגדולה בקליפורניה, הנתונים מעוררים עניין מיוחד. המדינה קיבלה 36 נקודות, אף שבמאגר מופיעים צעדים בתחומים כמו הגנה מפני אפליה, חינוך לשואה, התנגדות לחרמות על ישראל ופעילות של מחוקקים בנושאים יהודיים.
בניו יורק, שבה מתגוררת אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם, התוצאה נמוכה אף יותר: 16 נקודות בלבד. המאגר מתעד במדינה צעדים בתחומי האפליה, החינוך לשואה, ההכרה בהגדרת האנטישמיות וההתנגדות לחרמות על ישראל, אך מעניק להם ניקוד מוגבל יחסית.
מנגד, פלורידה וטקסס צברו נקודות בתחומים רבים, ובהם עיגון הגדרת האנטישמיות בחקיקה, הגנות מפני אפליה במערכת החינוך, פיקוח על השפעה זרה, לימודי שואה וצעדים נגד חרמות על ישראל.
עם זאת, יש לזכור שהמאגר נוצר בידי ארגון בעל תפיסת מדיניות מוגדרת, המייחס חשיבות מיוחדת לחקיקה נגד חרמות על ישראל ולאימוץ הגדרת האנטישמיות הבינלאומית. שתי הסוגיות הללו מעוררות גם מחלוקות משפטיות וציבוריות בארצות הברית, בין היתר סביב גבולות חופש הביטוי וההבחנה בין ביקורת על מדיניות ישראל לבין אנטישמיות.
לכן, מדינה שמקבלת ציון נמוך אינה בהכרח מדינה שאינה מגינה על יהודים. ייתכן שהיא מפעילה מנגנוני הגנה אחרים, מסתמכת על חקיקה כללית נגד אפליה או מעניקה סיוע שאינו בא לידי ביטוי מלא במדד.
הפסגה בצ'רלסטון נועדה בדיוק לעודד מדינות ללמוד זו מניסיונה של זו ולפתח כלים נוספים להתמודדות עם אנטישמיות. באירוע השתתפו גם סטודנטים מאוניברסיטת סטנפורד, מאוניברסיטת קליפורניה הפוליטכנית בסן לואיס אוביספו ומאוניברסיטת טקסס באוסטין, שסיפרו על התנסויותיהם עם גילויי אנטישמיות בקמפוסים.
בין הדוברים היה גם התובע הכללי של דרום קרוליינה והמושל הנבחר שלה, אלן וילסון, שקיבל אות הוקרה על פעילותו בנושא. וילסון הבטיח כי מדינתו תמשיך לתמוך בקהילה היהודית ובישראל. ראש עיריית צ'רלסטון, ויליאם קוגסוול, הזכיר את ההיסטוריה היהודית הארוכה של העיר ואת חשיבות ההגנה על הקהילה המקומית.
גם טום ואופיר אלון, ניצולי מתקפת שבעה באוקטובר מקיבוץ כפר עזה, השתתפו באירוע. לצדם הופיע אביהם של שני ילדים שנכחו בבית הכנסת טמפל ישראל במישיגן בעת ניסיון פיגוע שסוכל בחודש מרץ.
על פי CAM, מאז אפריל 2025 נחקקו חוקים העוסקים באנטישמיות בתשע מדינות, ובהן ארקנסו, ג'ורג'יה, קנזס, קנטקי, מיזורי, נבדה, אוקלהומה, טנסי וויסקונסין. הארגון מבקש להשתמש במאגר החדש כדי לעקוב אחר ההתפתחויות הללו ולעודד מחוקקים לאמץ צעדים נוספים.
הכלי החדש מאפשר לכל אדם להיכנס למפה האינטראקטיבית, לבחור מדינה ולראות אילו פעולות תועדו בה, באילו תחומים היא קיבלה נקודות ואילו צעדים טרם ננקטו לפי שיטת המדידה של הארגון.
עבור יהודים וישראלים המתגוררים בארצות הברית, זהו מקור מידע שעשוי לסייע בהבנת המדיניות של הרשויות המקומיות והמדינתיות, ובמעקב אחר השינויים שיחולו בה בשנים הקרובות.
אבל השאלה החשובה באמת עדיין נותרה פתוחה: האם המדינות שצוברות יותר נקודות גם מצליחות לצמצם את מספר התקריות האנטישמיות ולהעניק ביטחון רב יותר לתושביהן היהודים? המאגר החדש אינו מספק לכך תשובה. הוא כן מאפשר, לראשונה במסגרת שיטת המדידה של CAM, לבחון את הפעולות שננקטו בכל מדינה ולהשוות ביניהן באופן שיטתי.
וזהו אולי החידוש המרכזי: במקום להסתפק בהבטחות של פוליטיקאים ובנאומים נגד אנטישמיות, הציבור יכול כעת לבדוק אילו צעדים מופיעים ברישום, מה מעמדם החוקי ועד כמה הם תואמים את הקריטריונים שקבע הארגון.