
בפסגה הראשונה של U.S.-Israel Innovation Exchange התכנסו בדטרויט עשרות נציגים של גופי פיתוח כלכלי, חברות, ממשלות מקומיות וארגונים עסקיים מארצות הברית ומישראל. בסיום האירוע חתמו המשתתפים על מזכר הבנות שנועד ליצור מסגרת קבועה לשיתוף מידע, קידום השקעות, משלחות עסקיות, חיבור בין חברות ופיילוטים משותפים בטכנולוגיות ישראליות.
היוזמה מובלת בידי Michigan Israel Business Accelerator, גוף שפועל כבר שנים לחבר בין חברות ישראליות לתעשיות במישיגן. לפי הארגון, המטרה החדשה היא להפסיק להתייחס לכל מדינה כזירה נפרדת וליצור שער לאומי אחד שיאפשר לחברות ישראליות להבין מהר יותר היכן בארצות הברית נמצאים הלקוחות, המשקיעים והשותפים הרלוונטיים להן.
המסגרת החדשה כוללת גם תוכנית להקמת רשת שגרירים ארצית של אנשי עסקים, אקדמיה, מנהיגים קהילתיים ונציגי ציבור. היא אמורה להתמקד בין היתר בתחומי תחבורה, ייצור מתקדם, מדעי החיים וטכנולוגיה - תחומים שבהם חברות ישראליות כבר פעילות בשוק האמריקני.

(משמאל לימין) מנכ"ל ה-Michigan Israel Business Accelerator (MIBA), מארק דוידוף; הקונסול הכללי של ישראל במערב התיכון, אלעד סטרומאייר; יו"ר הדירקטוריון של MIBA, הווארד הנדלר; וחיים מרטין, השר לענייני כלכלה של ישראל בארצות הברית – מצטלמים יחד בוועידת חילופי החדשנות הראשונה בין ארה"ב לישראל (U.S.-Israel Innovation Exchange Summit), שנערכה בדטרויט, מישיגן, ב-14 באוקטובר 2026.
המארגנים מציגים את המהלך לא רק ככלי לישראל אלא גם כדרך לייצר מקומות עבודה בארצות הברית. הם מביאים כדוגמה את ניו יורק, שבה לפי הנתונים שהוצגו בפסגה פועלות כמעט 650 חברות שהוקמו בידי ישראלים, והן מייצרות יותר מ-28,500 משרות וכ-13.3 מיליארד דולר של פעילות כלכלית. במישיגן עצמה טוען הארגון כי מאז 2021 נוצרה פעילות כלכלית ישירה של יותר מ-90 מיליון דולר בעקבות חיבורים בין חברות ישראליות לגופים מקומיים.
אבל המיקום שבו הושקה הרשת החדשה הוא אולי החלק המעניין ביותר בסיפור.
מישיגן הפכה בשנים האחרונות לאחת המדינות שבהן התמיכה בישראל מעוררת את המחלוקת הפוליטית החריפה ביותר. למדינה אוכלוסייה ערבית ומוסלמית גדולה, תנועה פרו-פלסטינית פעילה מאוד, ובחודשים האחרונים גם מרוץ לסנאט שבו יחס ארצות הברית לישראל הפך לאחד הנושאים המרכזיים.
בשבועות שלפני הפסגה הפך גם Michigan Israel Business Accelerator עצמו למטרה של מחאות. קואליציה בשם MI Money Out Of MIBA דרשה להפסיק את התמיכה הציבורית בארגון, שקיבל לפי JTA יותר מחמישה מיליון דולר מכספי ציבור מאז 2018. הקמפיין טען כי אין להשתמש בכספי המדינה כדי לעודד קשרי עסקים עם ישראל, ובמיוחד מתח ביקורת על קשרים עם חברות בתחומי ביטחון וטכנולוגיה.
חברת הקונגרס רשידה טליב, אחת המבקרות החריפות ביותר של ישראל בקונגרס, הצטרפה לביקורת וטענה כי הארגון לא צריך לקבל "אפילו אגורה" מכספי ציבור. מנכ"ל הארגון מארק דוידוף דחה את הטענות וטען כי לפחות אחת החברות שעליהן נסובה הביקורת אינה מייצרת נשק, אלא טכנולוגיה נגד רחפנים שנועדה להגן על תשתיות, כוחות חירום וחיילים אמריקנים.
הוויכוח הזה ליווה את הפסגה גם מבפנים. לפי JTA, חלק מהמשתתפים סברו כי כדאי להמשיך לקדם קשרים עסקיים עם ישראל בשקט, בלי למשוך תשומת לב ציבורית מיותרת. כאשר נשאלו כמה מהם מפרסמים מראש את מיקום האירועים שלהם, רק שניים הרימו יד.
דוידוף הציג גישה הפוכה. מבחינתו, דווקא בתקופה שבה היחסים העסקיים עם ישראל נמצאים תחת ביקורת, צריך לדבר עליהם באופן פומבי יותר ולא פחות. הוא טען כי שתיקה ארוכה מדי מאפשרת למתנגדים להגדיר את הסיפור וליצור רושם שגוי לגבי מטרת ההשקעות והשותפויות.
גם ממשלת ישראל העניקה למהלך גיבוי. הקונסול הכללי של ישראל למערב התיכון, אלעד שטרומאייר, השתתף בפסגה ואמר כי מדינות אמריקניות מבינות שחברות ישראליות יכולות לתרום לצמיחה המקומית שלהן. לדבריו, ארצות הברית היא יעד טבעי עבור חברות ישראליות שמבקשות לצמוח מעבר לשוק המקומי הקטן בישראל.
בפסגה השתתפו גם חיים מרטין, הנספח הכלכלי של ישראל בארצות הברית, וכן אנשי עסקים ומנהיגים יהודים בכירים. האירוע נערך במטה Huntington Bank בדאון טאון דטרויט, והמשתתפים דנו בהשקעות, העברת טכנולוגיה, מרכזי נתונים ותפקידן של חברות ישראליות בכלכלות אזוריות בארצות הברית.
המארגנים מקווים להפוך את הפסגה לאירוע שנתי ולהרחיב את הרשת למדינות נוספות. אם המהלך יצליח, חברה ישראלית שמחפשת דריסת רגל בארצות הברית לא תצטרך עוד לפנות בנפרד לעשרה גופים בעשר מדינות, אלא תוכל להיכנס למערכת אחת שמחברת ביניהם.
במובן הזה, הסיפור של דטרויט הוא הרבה יותר מעוד כנס עסקי. דווקא במדינה שבה רשידה טליב, פעילים פרו-פלסטינים ומועמדים פוליטיים קוראים לצמצם את הקשרים עם ישראל, נבנית עכשיו תשתית שנועדה לעשות בדיוק את ההפך - להפוך את שיתוף הפעולה הישראלי-אמריקני ממערכת של קשרים מקומיים לרשת ארצית מאורגנת.