מהכנסייה לבית הכנסת בלוס אנג'לס: החזנית השחורה שעשתה היסטוריה יהודית

בבית הכנסת "המקום" שבווסט הילס, בלב עמק סן פרננדו בלוס אנג'לס, ציינה אמש הקהילה היהודית רגע יוצא דופן בתולדותיה. ג'ני אשר, מוזיקאית מוכשרת שגדלה במשפחה נוצרית בקליפורניה, זכתה לטקס מינוי רשמי כחזנית וכמנהלת המוזיקלית של בית הכנסת. מאחורי האירוע החגיגי מסתתר סיפור חיים שקשה להמציא: ילדה שחורה שגדלה בכנסייה ששמרה שבת, צעירה שהתאהבה בתפילות יהודיות בלונדון, אישה שהתגיירה בשני מסלולים שונים, ולבסוף הפכה לאישה השחורה הראשונה בארצות הברית שקיבלה הסמכה רשמית לחזנות.

ג'ני אשר, מוזיקאית מוכשרת שגדלה במשפחה נוצרית בקליפורניה, זכתה לטקס מינוי רשמי כחזנית וכמנהלת המוזיקלית של בית הכנסת. מאחורי האירוע החגיגי מסתתר סיפור חיים שקשה להמציא: ילדה שחורה שגדלה בכנסייה ששמרה שבת, צעירה שהתאהבה בתפילות יהודיות בלונדון, אישה שהתגיירה בשני מסלולים שונים, ולבסוף הפכה לאישה השחורה הראשונה בארצות הברית שקיבלה הסמכה רשמית לחזנות.

אשר, שהוסמכה במאי 2025 באקדמיה לדת יהודית בקליפורניה, היא אחת משני חזנים שחורים בלבד שזוהו בארצות הברית כמי שעברו מסלול הסמכה רשמי. הראשון הוא דיוויד פייר, שהוסמך בשנת 2021 ומשמש כחזן בקהילה רפורמית במישיגן. אלא שבניגוד למה שאפשר היה לצפות, סיפורה של אשר אינו מתחיל בבית כנסת, בבית ספר יהודי או במשפחה שומרת מסורת, אלא דווקא בכנסייה נוצרית בפסדינה, לא הרחק מלוס אנג'לס.

היא גדלה במשפחה שהשתייכה לזרם נוצרי בשם "כנסיית האל העולמית", שהאמין בחשיבותם של רבים מחוקי התורה. בני המשפחה שמרו שבת ביום שבת ולא ביום ראשון, נמנעו מאכילת חזיר ופירות ים, ואף ציינו חגים שמקורם בתנ"ך. בחג הסוכות, למשל, נהגו לצאת מהבית ולשהות במשך שבוע בבית מלון, כפרשנות משלהם למצוות הישיבה בסוכה.

למרות הקרבה החיצונית ליהדות, אשר לא גדלה כיהודייה. במשך שנים הייתה הכנסייה כל עולמה הרוחני והחברתי. אבל לצד הדת הייתה לה אהבה גדולה נוספת: מוזיקה. כבר בגיל ארבע החלה לנגן בכינור, ובהמשך למדה בקונסרבטוריון של פסדינה. בגיל 18 החליטה לעזוב את קליפורניה ולעבור ללונדון כדי ללמוד באקדמיה המלכותית למוזיקה, החלטה שבדיעבד שינתה לא רק את הקריירה שלה, אלא גם את זהותה הדתית.

בלונדון התגוררה סמוך לבית הכנסת המרכזי של העיר. אחרי תפילות השבת בכנסייה החלה לבקר גם בתפילות היהודיות. היא הוקסמה מהמקהלה, מהלחנים העתיקים ומהעברית ששמעה לראשונה בהקשר דתי יהודי. במיוחד נחרתה בזיכרונה תפילת "אבינו מלכנו" בביצוע מקהלת הגברים. הביקורים הפכו בהדרגה ללימוד, והלימוד להתעניינות עמוקה במסורת היהודית.

לצפייה: https://www.instagram.com/reel/DPFNugOjZ-9/

כששבה לארצות הברית בשנת 2015, כבר הייתה בדרכה לחיים חדשים. היא חידשה קשר רומנטי עם אהרון, בן זוגה לעתיד, בן למשפחה יהודית בעלת שורשים מצריים ומקסיקניים. המשפחה המצרית עזבה את מצרים בתקופת שלטונו של גמאל עבד אל-נאצר, וחלק ממורשתה התרבותית והלשונית הלך ונשכח לאורך הדורות.

אשר החליטה להתגייר במסגרת התנועה הקונסרבטיבית, באמצעות האוניברסיטה היהודית האמריקאית בלוס אנג'לס. אבל בכך לא הסתיים המסע. בהמשך עברה גיור נוסף במסורת הספרדית-אורתודוקסית, כדי שתוכל להשתלב באופן מלא גם בקהילות האורתודוקסיות שבהן התפלל בעלה.

החיבור למשפחתו הוליד גם מסע מוזיקלי בלתי צפוי. אשר החלה לחקור את מסורות התפילה של יהודי מצרים, איתרה תווים שמקורם באלכסנדריה ולמדה לקרוא בתורה בנוסח מצרי. בביתה נשמעים כיום לחנים יהודיים מצריים סביב שולחן השבת, מסורת שכמעט אינה מוכרת לרוב יהודי ארצות הברית.
אלא שהמעבר ליהדות לא היה נטול קשיים. בראיונות סיפרה אשר כי בשל צבע עורה, מתפללים הניחו לעיתים שאינה יהודייה. גם לאחר שכבר הכירה היטב את התפילות ואת המנהגים, היו מי שהמשיכו להסביר לה כיצד מתנהלים בבית הכנסת. באחד המקרים, לאחר שניגנה בכינור בתפילת ערב שבת, שאלה אותה מתפללת אם היא באמת יהודייה.

החוויות הללו הפכו לחלק מתפיסת עולמה. אשר מאמינה שתפקידה כאשת דת אינו מסתכם בשירה ובניהול התפילות, אלא גם ביצירת מרחב שבו יהודים מרקעים שונים ירגישו שייכים, בלי להידרש להוכיח שוב ושוב את זהותם.

במקביל למסע הדתי התפתחה הקריירה המוזיקלית שלה. היא הופיעה עם תזמורות והרכבים קאמריים, הקליטה שלושה אלבומים וניגנה באולמות יוקרתיים, בהם הרויאל אלברט הול בלונדון ואולם דיסני בלוס אנג'לס. מלבד כינור היא מנגנת בוויולה, צ'לו, פסנתר וארהו, כלי קשת סיני מסורתי בעל שני מיתרים.

אחד הפרויקטים האישיים ביותר שלה הוא האלבום "ילדתי", שיצא בשנת 2021. האלבום, שכל קטעיו נושאים שמות עבריים, נוצר לאורך ארבע שנים, בין ההיריון עם בתה להיריון עם בנה. במהלך תקופת הקורונה הקליטה אשר בעצמה את כלי הנגינה והפיקה את האלבום כולו.
אבל שאיפתה האמנותית הגדולה נמצאת דווקא בבית הכנסת. אשר מבקשת להרחיב את המנעד המוזיקלי של התפילה היהודית באמריקה. במקום להסתפק בגיטרה, במנגינות המוכרות ובמסורת החזנות המקובלת, היא רוצה לשלב כלי קשת, אלתור, מוזיקה קלאסית והשפעות ממסורות יהודיות שונות.

במאי 2025, לאחר שבע שנות לימודים, הוסמכה רשמית לחזנות. חודשיים לאחר מכן כבר החלה לכהן כחזנית במשרה מלאה בקהילת "המקום", לאחר שבעבר שימשה בה כסולנית תפילה ומנהלת מוזיקלית. לפיכך, הטקס שנערך אמש אינו תחילת עבודתה בקהילה, אלא מינוי חגיגי ופומבי לתפקיד שהיא ממלאת כבר יותר משנה.
בית הכנסת "המקום" הוקם בשנת 2023 ממיזוג שתי קהילות ותיקות בעמק סן פרננדו, טמפל עלייה ושומרי תורה, וכיום הוא משרת כ-800 בתי אב. בראשו עומד הרב דניאל קוצין בורג, שנכנס לתפקידו ביולי האחרון.

טקס המינוי של אשר נערך במסגרת תפילת שבת מוזיקלית מיוחדת שעסקה ביצירותיהם של מלחיני מוזיקה יהודית. השתתפו בו הרבה מישל מיסאגיה מטמפל ישראל בהוליווד, הזמרת והמלחינה חוה מירל והמוזיקאי הישראלי-אמריקאי דור קמינקא. לאחר התפילה תוכננה סעודת שבת חגיגית לחברי הקהילה ולאורחים.
המינוי מסמל גם שינוי רחב יותר בזהותה של יהדות ארצות הברית. לצד מסורות אשכנזיות וספרדיות, יותר ויותר קהילות מבקשות לתת מקום ליהודים שחורים, ליהודים ממוצא מעורב ולמי שבחרו להצטרף לעם היהודי בבגרותם.

עבור אשר, שמכירה היטב את התחושה של להיות שונה גם בתוך קהילה שאליה בחרה להשתייך, החזנות היא הרבה יותר מקריירה מוזיקלית. זו הזדמנות לחבר בין אנשים, בין מסורות ובין עולמות שבעבר כמעט לא נפגשו.

והילדה מפסדינה, שהייתה הולכת לכנסייה בשבת ומאזינה למוזיקה יהודית בלונדון מתוך סקרנות, עומדת היום בחזית בית כנסת גדול בלוס אנג'לס. הפעם היא כבר לא יושבת בקהל כדי להקשיב לתפילה. היא זו שמובילה אותה.